מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

תאריכים בחודש שבט

בחודש שבט יש תאריכים מיוחדים החל מהיום הראשון, א' שבט, המוזכר בפירוש בתורה. תאריך נוסף המפורש בנביא זכריה. נלמד על אירוע היסטורי עלום מימי הבית השני וגם נכיר את פורים סארגוסה, וכמובן שלל תאריכים חסידיים ובראשם היום הקדוש יו"ד שבט.

תאריכים כלליים בחודש שבט:

א' שבט – משה רבינו החל "באר את התורה הזאת" (דברים א, ה) באמירת 'משנה תורה' (ספר 'דברים') לבני ישראל, והמשיך למסור את הדברים עד ליום הסתלקותו בז' באדר – בשנת ב'תפ"ח, ארבעים שנה לאחר מתן-תורה, בחודשים האחרונים שלפני הכניסה לארץ ישראל.

ב' שבט – יום פטירתו של הצדיק רבי זושא מאניפולי, מתלמידי המגיד ממזריץ', בשנת תק"ס (כשנה לאחר גאולת י"ט כסלו). בפתח ספר התניא מופיעה ה'הסכמה' המיוחדת שכתב על הספר.

ד' שבט – הילולת ה'באבא סאלי', רבי ישראל אבוחצירא, בשנת תשד"מ. היה מלומד בנסים, ומנתיבות האיר את כל פני יהדות המזרח. להרחבה

ה' שבט – הילולת ה'שפת אמת' מגור, בשנת תרס"ה. בספרו הרבה להביא מדברי אדמו"ר הזקן ב'לקוטי תורה'.

י' שבט – יום פטירתו של הרש"ש, רבי שלום שרעבי, בשנת תקל"ז. "סידור הרש"ש" נחשב ליסוד ל'כוונות' בתפלה לנוהגים בדרך הקבלה.

ט"ו שבט – 'ראש השנה לאילן'. לא ניתן להפריש מעשרות מפירות שנה זו על פירות השנה הקודמת, ומה שקובע את תחילת וסוף השנה לעניין המעשרות – הוא 'ראש השנה לאילן' שנקבע לט"ו שבט.

למנהגי טו בשבט

*

לעצם עניינו הפנימי של חמשה עשר בשבט, ידועים דברי הרבי על הדמיון בין האדם לעץ השדה ("כי האדם עץ השדה"), וכמה הוראות בעבודת ה' הנלמדות מכך. להרחבה

י"ז (טו"ב) שבט –ביום זה אירע הנס המכונה "פורים סרגוסה", בשנת ה' ק"פ. להרחבה

כ"ב שבט – יום-טוב בתחילת ימי הבית השני, שנקבע ב'מגילת תענית', על כך "שמת גסקלגס ובטלו גזירותיו".

תאריכים חסידיים בחודש שבט

כ"ד שבט – נבואת זכריה, בשנת ג' ת"ט, על שיבת השכינה לירושלים: "כה אמר ה' שבתי לירושלים ברחמים" (זכריה א, טז). היה זה בעת שהחלה בניית בית-המקדש השני. להרחבה

יו"ד שבט – יום פטירתה, בשנת תרד"ע, של הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע. לאחר הסתלקות בעלה אדמו"ר מהר"ש, היתה "אמה של מלכות" – בנה, הרבי הרש"ב נ"ע – ונחשבה לעטרת תפארת העיירה ליובאוויטש.להרחבה

יו"ד שבט – יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תש"י. להרחבה

יו"ד שבט – יום תחילת נשיאותו של הרבי נשיא דורנו, ובא השמש וזרח השמש, בשנת תש"י.

יו"ד שבט – היום שבו קיבל הרבי נשיא דורנו את הנשיאות באופן רשמי, בשנת תשי"א, במוצאי יו"ד שבט, אור לי"א שבט. להרחבה

י"ג שבט – יום פטירת הרבנית הצדקנית שטערנא שרה, אשת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, בשנת תש"ב. מנוחתה כבוד בסמיכות ל'אוהל' שבה 'ציון' בנה הרבי הריי"צ נ"ע.

כ"ב שבט – יום פטירת הרבנית הצדקנית חיה מושקא, אשת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בשנת תשמ"ח. מסירותה לרבי לא ידעה גבול. לילות רבים לא עלתה על יצועה עד שוב הרבי מ-770 לאחר ליל "יחידות" שנמשך עד הבוקר! להרחבה

כ"ד שבט – יום פטירתה של הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תרמ"ח. היא מפורסמת בתואר "אֵם היישוב היהודי בחברון". להרחבה

מעובד על פי: לוח דבר בעתו. עת לדעת. ויקיפדיה. חב"דפדיה. ועוד.

מביא לתודעה של האזרחים את קסמו המיוחד של עולם הצומח.

מכאן גם התגלגל המנהג – לטעת עצים לכבוד היום. נשאלת השאלה, האם במוסדותינו יש מקום לאירוע זה (למרות שאין לו כל יסוד בהלכה ובמנהגי ישראל), או שיש להשתדל להעביר את המסר הפנימי של היום ולנסות להתחמק מ"קיום המנהג".

ובכן, מצינו שכאשר הביא לרבי קובץ מנהגים מסוים והיה כתוב בו על מנהג הנטיעות בטו בשבט – הרבי הציע "יש להשמיטו".

לכן, לכתחילה אין לנו ליזום נטיעות ביום זה. אך אם יש צורך, ניתן לעשות זאת בהדגשת התכנים המקוריים של ט"ו בשבט מבחינה הלכתית ומבחינת הלימוד בעבודת ה'; נדגיש את המצוות המיוחדות הקשורות לאדמתה הקדושה של ארץ ישראל: תרומות ומעשרות וכדומה, נציין באירוע זה את מעלת ארץ הקודש, ש"תמיד עיני ה' אלוקיך בה", ושגם פירותיה מבורכים במיוחד, ולכן נוהגים בט"ו בשבט לאכול משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל.

נתבונן בדמיון בין האדם לעץ השדה ("כי האדם עץ השדה"), וכמה הוראות בעבודת ה' הנלמדות מכך מתוך דברי הרבי. להרחבה