הצעות פעילות – קורונה

קווים מנחים והצעות לפעילויות בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה

בחודש האחרון הנגיף קורונה הפך להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים והשיח. יכולת התפוצה וההתפשטות הרחבה הפכו את הקורונה לנגיף מסוכן, והעלו את הצורך לנקוט באמצעי זהירות ובטיחות כדי למנוע התפשטות הנגיף והתפרצות מגיפה, חלילה. גם רוב האוכלוסייה שלא נפגע מהנגיף, חווים אי וודאות כתוצאה מהמצב. חשוב להסביר לתלמידים את המצב ויחד עם זאת להדגיש את הערכים שמלווים ונותנים לנו כוח גם בתקופה זו: אמונה וביטחון בה'.

במצבים דומים, הרבי לימד שמעבר להתחזקות אישית באמונה בה', התפקיד שלנו, מחנכים ומורים, הוא להיות הקול המרגיע ולהוות מגדלור של אמונה ובטחון שמקרין זאת גם על הסביבה.

בחלק הראשון של המסמך מופיעים תכנים והוראות בעבודת ה' הנלמדים מהקורונה. תכנים אלו נכתבו למורים, ויש להתאים אותם לגיל התלמידים.

בחלק השני מופיעות הצעות לפעילויות הפגה והרגעה.

בחלק השלישי מופיעות הצעות לפעילויות למען חבר שנמצא בבידוד.

חלק ראשון:

הוראות בעבודת ה' מנגיף הקורונה

חסידות מלמדת כי מכל דבר יש להפיק הוראה בעבודת ה’. גם דברים שנראים שליליים לכאורה, יש ללמוד מהם מסר (למשל, ביום יום ג’ אייר, בו לומדים 7 הוראות בעבודת ה’ מגנב).

בחלק זה מופיעים רעיונות אותם ניתן ללמוד בעבודת ה’ בקשר למצב הנוכחי. החומר מיועד למורה, ויש להתאים את התוכן לתלמידים.

1. ופרצת

למעשה, נגיף הקורונה הוא סוג של שפעת. בכל שנה מתמודדים ברחבי העולם עם נגיפי שפעת שונים (לרוב, החיסון נותן מענה ל-4 סוגים בלבד). מה שמאפיין את נגיף הקורונה והופך אותו למסוכן הוא רמת ההשפעה שלו על הסביבה ויכולת ההתפשטות הרחבה שלו. הנגיף יכול לעבור לא רק במגע ישיר, אלא גם באוויר – בשהייה ממושכת בסביבת אדם הנושא את הנגיף.
יכולת התפשטות זו יכולה ללמד אותנו הוראה בעבודת ה’ על הדרך בהפצת יהדות ועל יכולת ההשפעה העצומה של כל יהודי. אנו רואים שאדם אחד, יכול להשפיע על כל אלו שנמצאים בסביבתו, בעצם נוכחותו, וקל וחומר, כאשר הוא בא במגע ישיר עם אלו שסביבו. יתירה מכך, כל אלו ששהו במחיצתו עלולים גם הם להעביר הלאה את ההשפעה. כך, למעשה, הנגיף שהחל בסין, התפשט למדינות שונות ברחבי העולם במרחקים עצומים.
הרבי תבע לפעול בהפצת יהדות ומעיינות החסידות באופן של “ופרצת”. עלינו להיות מודעים לכוח ההשפעה שלנו קודם כל בהיותו “נרות להאיר” – כאשר אנו מהווים דוגמה אישית ומקרינים-מאירים על הסביבה בהנהגה יהודית-חסידית. בנוסף, עלינו להיות “נרות להאיר” – להדליק נרות נוספים, ולדאוג שאור התורה והמצוות יתפשט ועוד יהודי יהפוך להיות “נר להאיר” – יאיר בעצמו באור תורה ומצוות, וגם ישפיע גם הוא על סביבתו. כך, אור התורה והמצוות יתפשט ויגיע לכל פינה נידחת בעולם, עד לאור הגאולה.

בשנת תשמ”ו הסתובב בעולם ‘מכתב שרשרת’. היה זה מכתב בו הופיע מסר שלילי, והנמען נדרש לשלוח מכתב זה לעוד עשרה אנשים. המכתב התגלגל במדינות שונות וגרם בהלה ותחושת איום. הרבי התייחס לכך בשיחה ולמד מכך הוראה בעבודת ה’.

להפיץ ולפרסם על ציפייה לגאולה

בין המכתבים שקבלתי לאחרונה – התקבל מכתב מאשה אחת מפוחדת ומבוהלת. מה קרה? ‘קבלתי מכתב’ – כך מספרת האשה במכתבה – ‘שבסיומו דורש כותב המכתב לעשות עשר העתקות ולשלחן לעשר אנשים, וממשיך, שבזכות זה תקבל שכר כו’, ומכלל הן אתה שומע לאו, שאם לא תשלח עשר העתקות אלו – “איז ניט שייך צו זאגן” מה שיקרה לה….”, ותוכן המכתב מלא שטויות… כותב המכתב אינו חותם את שמ, והיא איננה יודעת מהיכן השיג את כתבתה. בכל אופן, שואלת היא, מכיון שקבלה “איום” כזה, האם כדאי לה לשלוח עשרה העתקות אלו כדי לצאת מידי ספק.
עניתי לה, כמובן, שתקרע את מכתב ותסיח דעת ממנו לגמרי!
אח”כ התחלתי לחשוב לעצמי… מהי הכוונה בכך שמאורע כזה הגיע לידיעתי?! עד שתפסתי שהכוונה היא – כדי לנצל ענין זה לקדושה….
ובנדון דידן – לפרסם דברים האמורים לעיל אודות הקיווי הצפייה והדרישה לביאת משיח צדקנו, על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב לעשרה מישראל, ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל, וכן הלאה, באופן דהולך ומוסיף ואור…
ועל ידי מעשינו ועבודתינו בכל הענינים האמורים – בוודאי יקויים פס”ד הרמב”ם בשיעור היומי: “פרה העשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה”.

(תורת מנחם תשמ”ו חלק ראשון, עמ’ 537)

עם לבדד ישכון

הדרך בה נוקטים כיום כדי למנוע את התפשטות הנגיף היא “בידוד”, מתוך הבנה של הסכנה בהשפעה והידבקות עם הנגיף. ניתן ללמוד מכך הוראה בעבודת ה’ – נגיף הקורונה מסמל את ה’וירוסים’ ותחלואות רוחניות שמגיעות מהעולם הגדול ומהתרבות המערבית: אופנות מתחלפות, הרגלי תקשורת, וטכנולוגיה חשופה וזמינה לכל. והפתרון עם ישראל הוא “בידוד”. הידיעה שאנו “עם לבדד ישכון”, ואל לנו להתחבר למנהגי העולם ולדרכי הגויים. התנהגות זו מלווה את עם ישראל מדורי דורות, ואפילו במגילה המן ‘מתלונן’ על הייחודיות של עם ישראל, באמרו: “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד…”.

אם כן, אל לנו ללמוד ולדבוק בדרכי אומות העולם, ואל לנו להתבייש בייחודיות של עם ישראל, אלא לדעת שהבדידות –  השמירה על התרבות היהודית, היא זו ששומרת ומגינה עלינו.

חלק שני:

הצעות פעילות לשיח רגשי בכיתה

פעילויות הפגה ועיבוד חוויה כלליות. מומלץ לבחור פעילות אחת לפתיחת היום. 

1. מזוודת הכוחות שלנו

המורה יביא תיק ריק או יצייר מזוודה על הלוח, ויבקש מתלמידים למלא את התיק/לצייר במזוודה שעל הלוח חפצים שנותנים לנו כוח להתמודד (ספר תהילים/פלאפון להתקשר להורים וכו’).

2. גם אני!

כל ילד מתאר חוויה אחת שעברה עליו במשפט קצר בקשר עם נגיף הקורונה (“דוד שלי חזר מחו”ל ונכנס לבידוד”; “רצינו ללכת לאירוע בפורים אך האירוע התבטל”). כל התלמידים שמזדהים עם החוויה ועברו משהו דומה מרימים את היד. כך התלמידים חשים הזדהות ושותפות במה שעברו.

3. עצות מלב אל לב

כל תלמיד יקבל דף בצורה לב ויכתוב עליו עצה לחברים – פעילות שהרגיעה אותו, רעיון משחרר, פסוק מחזק וכדומה. המורה יתלה את כל העצות על קיר/לוח בכיתה.

4. מאירים

מומלץ להביא פנס להמחשה. המורה יסביר כי בכל דבר חשוך ולא נעים, יש גם נקודת אור. הפנס יעבור בין התלמידים, וכל תלמיד ידליק את הפנס בתורו ויאמר דבר טוב שעבר עליו בימים האחרונים של חופשת פורים.

5. אילו ואז

כל תלמיד מקבל שני פתקים, והוא מתבקש לדמיין משהו שהיה אחרת בתקופה האחרונה, ולכתוב זאת בשני הדפים, דף אחד ‘אילו’ וההמשך בדף השני ‘אז’. למשל: 1. אילו הייתי שר הבריאות 2. הייתי מבטל את הלימודים. או  ילד אחר כותב: 1. אילו הייתי בחשש להידבקות 2. אז הייתי נשאר בבית למשך שבועיים. המורה יערבב את ערימת הפתקים של ‘אילו’ בנפרד, ואת ערימת הפתקים של ‘אז’ בנפרד, ויחבר באופן אקראי פתק של ‘אילו’ ופתק של ‘אז’ (לדוגמה: אילו הייתי בחשש להידבקות, אז הייתי מבטל את הלימודים). הפעילות משחררת וגורמת לצחוק כאשר נוצרים משפטים לא הגיוניים.

6. איך הרגשתי

המורה יציג בפני התלמידים כרטיסי פרצופים המבטאים רגשות שונים. כל ילד יבחר רגש ויתאר מתי הרגיש כך. לדוגמה: מאוכזב – כאשר פעילות מתוכננת לפורים בוטלה. פחד – כאשר שמעתי על מישהו בשכונה שחלה בקורונה.

7. חפצים מספרים (לשכבה גבוהה)

כל ילד יתאר חוויה שעבר מזווית של חפץ שלו. למשל, המורה יציג את הסידור שלו ויאמר: בתקופה האחרונה התפללו בי הרבה יותר, בגלל המצב, בוודאי התפילות התקבלו. דוגמה נוספת: המזוזה מספרת – לאחרונה כבר לא מנשקים אותי, מעניין למה…

8. גשר מאח"ד

פעילות זו מציגה בפני התלמידים דרכים שונות להתמודדות עם חרדה ומעלה את המודעות של הילדים לתגובות שלהם בזמן חרדה. המורה ירשום על הלוח את ראשי התיבות עם ההסבר שלהם:

ג – גופני, ש – שכלי, ר – רגשי, מ-א – מערכת אמונות, ח – חברתי, ד – דמיון. המורה יסביר כי ישנן תגובות אופייניות שונות לזמני התרגשות, וכל אדם בוחר בדרך אחת או יותר בה הוא מביע את רגשותיו. נפרט לכל תחום כמה תגובות אפשריות: 

גופני: אדם שמגיב באמצעות הגוף: תזזיתיות/אוהב לעשות ספורט/מוצץ אצבע/מטייל בטבע.

שכלי: אדם שאוהב לחשוב ופועל עם השכל: האזנה לחדשות/קריאת עיתונים/ניתוח המצב.

רגשי: אדם שמגיב באופן רגשי: בוכה/צוחק הרבה/צועק וכד’.

מערכת אמונות: אדם שמגיב על ידי האמונה: תפילה/החלטות טובות/צדקה וכד’.

חברתי: אדם שמגיב בהתנהלות עם חברה: משתף חברים/ מדבר הרבה עם ההורים.

דמיון: אדם שיוצר ומדמיין: מחבר שיר/מצייר/מנגן

המורה יכתוב את כל תגובה בכרטיס נפרד (התגובות מודגשות). כל תלמיד יבחר כרטיס המאפיין אותו, ינסה לחשוב לאיזה תחום הוא מתחבר וכיצד נהג בדרך כלל, וכן ינסה לחשוב אילו דרכים חדשות הוא יכול לאמץ להתמודדות בשעת לחץ.

חלק שלישי:

חסידים אינם בודדים

פעילות זו מתאימה לכיתה בה אחד התלמידים, או יותר, שוהה בבידוד. המורה יעביר את המסר כי “חסידים אינם נפרדים”, וגם כאשר יש מרחק פיזי הקשר נמשך. בהתאם לכך, ניתן לומר כי “בידוד” – אין פירושו בדידות, ועלינו לעשות מאמץ ולהפעיל חשיבה כיצד ליצור קשר ולתת תחושה טובה גם לחבר/ה שנמצא/ת בבידוד.

1. מכתב לחבר

התלמידים יכינו מכתבים לחבר שנמצא בבידוד. אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, כך שכל כיתה תשתף את הילד בתוכן שנלמד במקצוע שונה. כך הילד יקבל גם דרישת שלום חמה מהחברים, וגם תוכן לימודי וחיבור להווי בית הספר.

2. הדמיית שיחה

פעילות זו מתאימה לכיתות נמוכות, בהן התלמידים פחות יודעים כיצד לנהל שיחה. המורה יחשוב עם התלמידים על שאלות מתאימות לשיחת טלפון עם חבר. אפשר לרשום את השאלות על הלוח. לאחר מכן, ייבחרו שני תלמידים ויתרגלו שיחת טלפון.

בסיכום הפעילות, המורה ירשום על הלוח את דרכי ההתקשרות עם החבר, כדי שיוכלו ליצור איתו קשר אחר הצהריים.

לביטול המנוי לחץ כאן, לעריכות המנוי לחץ כאן.
---