חיים הלכה – הלכות בציעת הפת וברכת המוציא – פרק ג
הלחם הוא מזון בסיסי שמשביע ומחייה אותנו. באכילתו נזכור כי כל האוכל מגיע מאת ה'!
ההלכה נותנת מקום חשוב ללחם כמאכל בסיסי שמשביע את האדם ומחיה אותו. כפי שראינו בנטילת ידיים הנטילה היא הכנה לעבודת ה' ואכילת לחם היא חלק מעבודת ה'. בפעולות ההכנה ואף בסדר אכילת הלחם אנו מבטאים את ההכרה שה' נתן לנו את הלחם ומחיה אותנו.
ביחידה זו נלמד הלכה באופן חווייתי
המדורים ביחידה:
מבט לשיעור: נושא היחידה, הסבר כללי, התובנה והעיקרון, מושגים, סיכום ההלכות, ניתוח אירועים, הצעות להמחשה ויישום , הצעות להרחבה והעשרה
מערך: הצעה למערך, המשלב בין כל המדורים
נקודת זינוק– פעילות גירוי וחיבור אישי לנושא
מבדק – שאלות ידע, מושגים ויישום לשילוב בלמידה
פעילות– פעילות סיום וחיבור הידע החדש במבט אישי
מבט לשיעור - בציעת הפת וברכת המוציא
ב"ה
הלכות והליכות חלק ב, הלכות סעודה, פרק ג'
הסבר כללי:
הלחם הוא מזון בסיסי שסועד ומשביע את האדם ובשל כך תיקנו עבורו ברכה ייחודית, ואף הכנה לקראת אכילתו. ההלכה אף נותנת כללים כיצד נכון לאכול אותו בהתאם לחשיבותו.
התובנה והעיקרון
הלחם הוא מזון בסיסי שמשביע ומחייה אותנו. באכילתו נזכור כי כל האוכל מגיע מאת ה'!
ההלכה נותנת מקום חשוב ללחם כמאכל בסיסי שמשביע את האדם ומחיה אותו. כפי שראינו בנטילת ידיים הנטילה היא הכנה לעבודת ה' ואכילת לחם היא חלק מעבודת ה'. בפעולות ההכנה ואף בסדר אכילת הלחם אנו מבטאים את ההכרה שה' נתן לנו את הלחם ומחיה אותנו. להלן כמה דוגמות כיצד ההלכות מסייעות לנו לחוש ולהכיר בחשיבות הלחם כחיים מה' ולהפוך את האכילה לעבודת ה'.
- מתכוננים לאכילת לחם ע"י שמטהרים את הידיים , ולכן נימנע מהפסק בין נט"י לאכילתו.
- נקדיש ברכה מיוחדת ללחם
- כדי להראות את חשיבות הלחם : נקפיד להתחיל מהלחם המשובח/ השלם וכן נקדיש מחשבה לבציעה במקום המובחר.
- לפני הברכה מניחים את עשר האצבעות על הלחם ובכך מתבוננים ב10 המצוות הקשורות להכנת הלחם- שהן מבטאות הכרה במי שנותן לנו את הלחם והחיים
- בעת האכילה נטבול במלח לבטא את הכרתנו שהאכילה היא כמו הקרבת קרבנות על המזבח.
מושגים
להלן רשימת המושגים המרכזיים
מושגי תוכן: ברכת המוציא, צורך סעודה, בציעת הפת,אמן
מושגי בסיס: הפסק, כזית, כונה, *בדעתו/אין בדעתו, הסח דעת
להגדרות המושגים ניתן להיעזר במסמך המושגים וכן באלפון המושגים למושגי בסיס.
הערה: לגבי המושג "סעודה" נרחיב עליו בפרק ה. יש להחליט באילו מושגים להתמקד בהתאם לשכבת גיל.
סיכום ההלכות
כל הלכה מזכירה לנו את חשיבות הלחם כבסיס לחיים מאת ה'.
הברכה המיוחדת (הקדמה):
מקורו של הלחם הוא מן הארץ ולכאורה יכלו להסתפק באמירת בורא פרי האדמה, חז"ל תיקנו ברכה מיוחדת ללחם וליין בשל חשיבותם. לחם- בסיס לחיים, ויין משמח לב. על שאר הדברים מסתפקים בברכה כוללת לכל המין.
איסור עשיית הפסק לאחר נטילת ידיים (סעיפים א-ג)
הערך- ההכנה קשורה לעבודת ה' של אכילת הלחם ולא נפסיק בינה לבין האכילה.
בין נטילת ידיים לברכת המוציא:
- אסור הפסק בדיבור שאינו קשור לסעודה אפילו לדברי תורה, דיבור בענין הסעודה איננו הפסק,עניית אמן על ברכה מותרת.
במקרה שדיבר מעט- אינו צריך ליטול שוב אך אם האריך, נחשב להסח דעת וייטול.
- הליכה ממקום למקום
- המתנה במקומו יותר מ16 שניות (לא כולל זמו ניגוב הידיים והליכה לשולחן, לכתחילה להשתדל שמקום נטילת הידיים יהיה סמוך למקום הסעודה)
בציעת הפת (סעיפים ד-ח)
הערך- נזכור עד כמה הלחם חשוב גם בעת הבציעה וגם בבחירת לחם משובח וגדול.
- היכן בוצעים? לבצוע בחלק המובחר שנאפה, למי שקשה לאכול יבצע החלק הרך
- מתי בוצעים? בד"כ לאחר הברכה, במקרה שהלחם גדול, יש חשש שיהיה הפסק בין הבציעה לברכה ולכן יחתוך קצת לפני הברכה אך לא נחתוך לגמרי כדי שנברך על שלמה/ חתיכה גדולה. בשבת נסמן ולא נחתוך כדי שהכיכרוצ יהיו שלמות לגמרי.
ברכת המוציא (סעיפים ט-יד)
הערך- תוכן הברכה ואופן אמירתה מזכירים לנו לזכור את העובדה שה' נתן לנו את הלחם החשוב ואכילתו היא עבודת ה'.
אופן: – בעת הברכה הייחודית ללחם נניח את הידיים עליו כדי לזכור את המצוות הקשורות להכנת הלחם.
- לברך בכוונה מילה במילה.
- נטבול במלח כמו קרבן על המזבח
- אכילה מיד כמות כזית – ללא הפסק בין הברכה והטבילה לאכילה.
- נתינת הלחם בצורה מכובדת
דיני קדימה בברכת הלחם (סעיפים טו-יט) –לכיתות יותר גבוהות לשק"ד המורה
על מה יבצע קודם?
נבצע מהלחם החשוב ונזכור את חשיבות הלחם.
- מקרה: אם יש כמה סוגי לחמים למשל חיטה וסוגים אחרים:
תתי מקרים
- אם בדעתו לאכול סוג אחד- דין: יבצע אותו למרות שהוא פחות (טו)
- אם בדעתו לאכול מכולם:(יח, יט)
יבצע על לחם החיטה שהוא חשוב גם אם לחם החיטה אינו שלם.
אם הלחם השלם הוא שעורה והחיטה אינו שלם- יבצע מהשעורה כי היא נזכרה בפסוק יחד ען החיטה.
- מקרה: סוג אחד של לחם (למשל חיטה) (טז,יז)
- תת מקרה: שלם ופרוסות
דין: יבצע על השלם אף אם הוא פחות משובח.
- תת מקרה: 2 כיכרות /2 פרוסות שלמות/מאותו סוג-
דין: הנקיה יותר(קמח נקי פחות סובין),
- תת מקרה: שתיהן שוות
דין: יברך על הפרוסה הגדולה יותר/אדה"ז- על הלבן יותר
תת מקרה בתוך תת המקרה: אם הפחות לבן גדול יותר
דין: עדיף על הגדול או שיבצע משניהם יחד.
הצעה למערך
מודעות – פתיחה
למה לא מנשנשים לחם?
להלן כמה הצעות:
- להצהיר: אני רוצה לנשנש משהו? מה הייתם מציעים לי? / אפשר להביא פרטי מאכלים/ ציורים שאחד מהם יהיה לחם / לפתוח את השיעור עם האמירה: אף אחד לא יציע לנשנש לחם..
- (למי שזורם…) נביא כל מיני ממתקים, ירקות, פירות, לחם ונאמר שבשעור הזה ניתן לנשנש והם מוזמנים לבחור מה הם רוצים לנשנש. לחילופין, למה? כי לחם זה אוכל משביע.
נדון במשמעות הדברים ונראה שאוכל הוא משהו חיוני שאי אפשר בלעדייו.
איזה אוכל הוא בסיסי? (לחם) (ניתן לראות בבקשת יעקב הוא ביקש לחם לאכול ובגד ללבוש), הלחם מסמל את הבסיס של מה שאדם צריך כדי לחיות. ובעצם באכילת הלחם אנחנו מכירים בכך שה' הוא המקור לכל האוכל שיש לנו.
נעיין בהקדמה ונראה כיצד בעצם ברכת המוציא מראים שהלחם חשוב משאר המאכלים
הצהרה: בהלכה יש לנו הרבה פרטים באופן אכילת הלחם כדי שנזכור באכילתו מי נותן לנו את הלחם שהוא בסיס לחיים.
כתוב – עיון בהלכות
התנסות:
נפנה את התלמידים לכותרות הפרק בספר, ונברר על מה נלמד. נבקש מהתלמידים לכתוב הלכות שהם מכירים הקשורים לנושאים אלה/ להעלות שאלות עליהם יעיינו בסעיפים אלה.
הפסק בין נטילת ידיים לברכת המוציא (א-ג)
המשגה – הקניה:
ההקנייה יכולה להיות מלווה בדף עבודה/ מצגת/ כרטיסיות/ משחק וכד'
- נבקש מהתלמידים להגדיר את המושג "הפסק"
אפשר בתחילת השיעור לומר איזה מידע למשל שיש משימה על הלחם. נראה בהמשך, ובאמצע השיעור נשאל דיברתי על משימה. זוכרים מהי? רובם לא יזכרו ואז נסביר שזה מה שקורה שיש הפסק…
נברר מדוע אסור שיהיה הפסק?
אם נפסיק בין ההכנה זו לא תהיה הכנה ללחם כי נשכח לשם מה התכוננו….
- נראה להם 3 תמונות- פה/ רגליים ושעון ונבקש מהם לבדוק מהן ההלכות הקשורות לכל אחת מהתמונות :
פה (ההלכות הקשורות להפסק בדיבור/ רגליים- הליכה / שעון- המתנה בזמן)
ניתן לכתוב את ההלכות בתוך הציור.
תרגול
- נברר באמצעות שאלות ידע/ משחק את ההלכות , סעיף ג ניתן לחלק למקרה ודין. 2 מקרים ו2 דינים.
- ניתן להיעזר בדף עבודה לנושא זה. לגיוון בפעילויות היעזרו ב'קוביית הלכה'.
ביצוע
- נציג את האירועים בנושא מתוך המדור "מבדק".
בציעת הפת (ד-ז)
המשגה – הקניה+תרגול
- נמחיש באמצעות לחם את אופן הבציעה. התלמידים יעיינו בספר ויאמרו מהי ההלכה שביצענו. ניתן לתת לתלמידים להמחיש לפי ההלכה שהם יקראו והכיתה תאמר מהי ההלכה.
נברר מה גורם לבצוע על הפת החשובה/השלמה- להבין את חשיבות הלחם וכל הדברים שמחיים אותנו.
ברכת המוציא (סעיפים ט-יד)
המשגה – הקניה +תרגול
- למעשה אופן הברכה לאחר הבציעה היא רצף של פעולות (1=להניח 2 ידיים על הלחם, 2=יברך בכוונה, 3=יטבול במלח, 4= לאכול כזית ללא הפסקה), נחלק לתלמידים מספרים והם יצטרכו לכתוב את הפעולות לפי הסדר. וכאשר נרים כרטיס עם מספר 1 לדוגמה, התלמידים יאמרו מהי ההלכה וכל הכיתה תדגים/ ילד אחד ידגים.
נברר מי מקפיד לשים ידיים על הלחם, ומה חושבים בעת הנחתם? למה לחשוב על מצוות התלויות בלחם? מה זה מדגיש לנו ?(שזוכרים את ה' מקור הלחם בכל אחת מהמצוות וגם עכשיון נזכור מי מביא לנו ולמה הוא מביא לנו לחם)
הלכות אלה קלות להבנה וניתן לתת לתלמידים כעבודה עצמית עם שאלות מכוונות, ניתן לארגן את הדף לפי סדר הפעולות ושיכתבו הלכות לכל אחת מהפעולות.
- ניתן להיעזר בדף עבודה לנושא זה. לגיוון בפעילויות היעזרו ב'קוביית הלכה'.
דיני קדימה (סעיפים טו-יט)
- (לכיתות גבוהות יותר/ להעשרה למי שיש לו יותר שעות ללימוד הלכה)
ניתן לתלמידים כל מיני לחמים(הציורים יכילו את כל הסוגים הכתובים בהלכה: לחם חיטה שלם פרוס/מלא /לבן/פרוסות גדולות/קטנות/לחמים מסוגים שונים שלמים או חתוכים/לחם שעורים שלם) ונבקש למיין אותם לפי קבוצות כהבנתם כל חלוקה תתקבל אם יש לה נימוק הגיוני.
נבקש מהם לבדוק בהלכה כיצד היא ממיינת את הלחמים לפי אילו קריטריונים. הם ימצאו אותם מתוך העיון בהלכות: סוג הלחם חיטה או אחר/ מראה הלחם חתוך או שלם גודל הלחם גודל הפרוסה גדולה או קטנה/ איכות הלחם -סוג הקמח מלא או נקי/
נבקש מהם לחשוב מה יהיה קודם למה.
והם יסדרו את הציורים לפי דיני הקדימה. תוך הסבר ההגיון.
- ניתן להיעזר בדף עבודה לנושא זה. לגיוון בפעילויות היעזרו ב'קוביית הלכה'.
משמעות
להלן 2 הצעות לסגירה:
- מה תחשבו עכשיו כאשר אתם עומדים לאכול לחם- הכינו כרזה/ סיסמה על חשיבות הלחם באכילה לשובע
- להכין תפריט משביע לארוחת עשר/ אוכל לטיול ולצרף ניסוח של פתק תזכורת להקפיד על הלכה אחת לפחות מההלכות שנלמדו בשיעור.
- לגיוון בפעילויות היעזרו ב'קוביית הלכה'.
עבודה עצמית / שיתופית - מבדק אישי
שאלות תרגול
- נראה להם 3 תמונות- פה/ רגליים ושעון ונבקש מהם לבדוק מהן ההלכות הקשורות לכל אחת מהתמונות :
פה (ההלכות הקשורות להפסק בדיבור/ רגליים- הליכה / שעון- המתנה בזמן)
ניתן לכתוב את ההלכות בתוך הציור.
- אופן הברכה לאחר הבציעה היא רצף של פעולות (1=להניח 2 ידיים על הלחם, 2=יברך בכוונה, 3=יטבול במלח, 4= לאכול כזית ללא הפסקה), נחלק לתלמידים מספרים והם יצטרכו לכתוב את הפעולות לפי הסדר. וכאשר נרים כרטיס עם מספר 1 לדוגמה, התלמידים יאמרו מהי ההלכה וכל הכיתה תדגים/ ילד אחד ידגים.
ניתוח אירועים
לפניכם כמה מקרים של ילדים שדיברו בין נטילת ידיים לברכת המוציא. בחרו מבין 3 האפשרויות מה הדין לכל מקרה ונמקו את בחירתכם.
א. טעה והפסיק בין נטילת ידיים לברכת המוציא ולא צריך ליטול שוב ידיים
ב. לא הפסיק בין נטילת ידיים לברכת המוציא
ג. הפסיק בין נטילת ידיים לברכת המוציא וצריך ליטול שנית.
- בשבת לאחר נטילת ידיים ישבו בני משפחת כהן לסעודת השבת. שימי גילה ששכחו לשים מלח בשולחן. הוא קרא הי חני, תביאי את המלח.
תשובה: ב. שימי דיבר בעניין הסעודה ולכן זה לא נחשב "הפסק"(סעיף א)
- דוד ענה אמן לברכתו של אחיו
תשובה: ב. מותר לענות אמן (סעיף ב)
- מנדי שינן כמה משניות לפני ברכת המוציא
תשובה: ג (סעיף א- גם דברי תורה נחשב הפסק+סעיף ג האריך בשיחה)
- שמעון אמר לרובי שיש לו ספר חדש
תשובה: א- אסור לדבר אך אם דיבר בקצרה- לא ייטול שנית (סעיף ג).
הצעות להמחשה וליישום
- נמחיש בכיתה את תהליך הפעולות החל מבציעת הפת ועד האכילה. ניתן להזמין את אחד הילדים שידגים. ניתן לכל הילדים פתקים של התהליך ובכל פעם שנבצע את אחד הפעולות התלמידים יניפו את הפתק המתאים.
- נדגים את אופן הבציעה בשבת וביום חול- נביא ממש לחם לכיתה.
- התלמידים יסריטו את עצמם בוצעים כראוי ונקרין בכיתה
מבט אישי לערך המלווה - נקודת זינוק
למה לא מנשנשים לחם?
להלן כמה הצעות:
- להצהיר: אני רוצה לנשנש משהו? מה הייתם מציעים לי? / אפשר להביא פרטי מאכלים/ ציורים שאחד מהם יהיה לחם / לפתוח את השיעור עם האמירה: אף אחד לא יציע לנשנש לחם..
- (למי שזורם…) נביא כל מיני ממתקים, ירקות, פירות, לחם ונאמר שבשעור הזה ניתן לנשנש והם מוזמנים לבחור מה הם רוצים לנשנש. לחילופין, למה? כי לחם זה אוכל משביע.
נדון במשמעות הדברים ונראה שאוכל הוא משהו חיוני שאי אפשר בלעדייו.
איזה אוכל הוא בסיסי? (לחם) (ניתן לראות בבקשת יעקב הוא ביקש לחם לאכול ובגד ללבוש), הלחם מסמל את הבסיס של מה שאדם צריך כדי לחיות. ובעצם באכילת הלחם אנחנו מכירים בכך שה' הוא המקור לכל האוכל שיש לנו.
נעיין בהקדמה ונראה כיצד בעצם ברכת המוציא מראים שהלחם חשוב משאר המאכלים
הצהרה: בהלכה יש לנו הרבה פרטים באופן אכילת הלחם כדי שנזכור באכילתו מי נותן לנו את הלחם שהוא בסיס לחיים.
פעילות יצירתית
- אילו מצוות יש בלחם. איזו מצווה מביעה את הרעיון שהכל שייך לה' והכל מאיתו/ פסוקים מהתנ"ך על מקום הלחם בחיים ומה לומדים מהם.
- להכין תפריט משביע לארוחת עשר/ אוכל לטיול ולצרף ניסוח של פתק תזכורת להקפיד על הלכה אחת לפחות מההלכות שנלמדו בשיעור.
- מה תחשבו עכשיו כאשר אתם עומדים לאכול לחם- הכינו כרזה/ סיסמה על חשיבות הלחם כמתנה מה'.
- ניצור בפלסטלינה הלכות כל אחד יבחר