מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

סיפור בהמשכים חלק 1

סיפור בהמשכים

האביר במסכה השחורה / אסתי רמתי

פרק א- המכתב

'אוף, אני שונאת היסטוריה!' קראתי. זרקתי את העט הצידה, טרקתי את המחברת, ונשכבתי על המיטה.

'מה קרה?' שאל יוני, שנכנס לחדר (יוני הוא אחי התאום. סתם, שתדעו) 'מה את עושה כל-כך הרבה רעש בגלל קצת שיעורי בית?'

'לך קל לדבר…' אמרתי. 'אתה אוהב לשבת ולקרוא את כל הספורים המשעממים האלה על מה שהיה פעם. אני לא! זכותי!'

'נכון' הסכים יוני. 'זכותך לגמרי. אבל את השיעורים תצטרכי לעשות אם תרצי או לא, אחרת תקבלי אפס מהמורה. דרך אגב, את יודעת שהוא עובר לגור לידינו? אמא אמרה לי.'

התיישבתי במיטה.'באמת? אף פעם לא היינו שכנים של מורה…ועוד להיסטוריה! תגיד, אולי הוא מוותר לשכנים שלו על שיעורי בית? זה יכול להיות סבבה! אולי אני אגיד לאבא שייתן לו הנחה במיסי ועד בית אם הוא ירחם עלי…?'

'שמעתי אותך, גברת טלולה מצחיקולה!' צחק אבא מפתח החדר. 'המורה שלכם מר חלמיש צריך לשלם כמו כולם, ואת צריכה ללמוד כמו כולם. אגב, הוא מאוד חביב. עזרתי לו לארגן את הדירה היום, כי הוא נכנס לגור שם מחר. הוא בן אדם מעניין מאוד! טל, ממש חבל שהחלטת שמה שהוא מלמד משעמם. לדעתי, אם תקשיבי קצת, אפילו תהני.'

יוני הנהן. 'נכון, אבא, הוא ממש אחלה.'

עמדתי לומר שגם אם הוא המורה הכי מעניין בעולם אני בחיים לא אהנה מהיסטוריה, כשדלת הבית נפתחה, וקולה של אמא נשמע.

'שלום! חזרתי! ויש לי משהו בשבילכם!'

היא נכנסה לחדר, ובידה מעטפה גדולה, עשויה מנייר משובח. 'לכבוד טל ויונתן לב-ארי', היא הקריאה, והפכה את המעטפה. 'מאת…האביר במסכה השחורה?! מה זה צריך להיות, ילדים?'

המשך בפרק הבא….

שינוי גודל גופנים