מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

סיפור בהמשכים חלק 3

האביר במסכה השחורה

 

פרק ג

 

בפרקים הקודמים: התאומים יוני וטל מקבלים מכתב מסתורי מהאביר השחור, שאומר להם שבעשר בלילה הוא ייקח אותם למסע. במכתב סיכה מוזהבת עם סמל ראש זאב.

 

דווקא באותו לילה, אמא בקשה שנלך לישון מוקדם. 'כבר יומיים ברציפות שאתם מאחרים להסעה, ילדים. אתם חייבים להיות במיטה בשמונה וחצי!'

 

'לא נורא…' אמרתי ליוני כשאמא הלכה. 'שמתי שעון מעורר לחמישה לעשר. אם האביר יבוא, נהיה מוכנים!'

 

אך או שהשעון לא צלצל, או שהייתי עייפה מכדי לשמוע אותו. בכל אופן, נרדמתי וישנתי כמו בול עץ. חלמתי חלום מוזר, משהו על אביר ששם אותי בתוך קערה ענקית של מערבל. הוא הפעיל את המתג והתחיל לשקשק אותי…'די!' קראתי, והתעוררתי מהנענועים החזקים של יוני. 'טל! טל! קומי! הוא לחש בהתרגשות. 'מישהו שורק בחוץ!!!' מיד קפצתי מהמיטה, פתחתי את החלון, והצצתי החוצה. היה קשה לראות מי זה בדיוק, אך דמות כהה עמדה למטה, וכשהיא הרימה אלינו את מבטה, ראינו על פניה מסכה…

 

'נו, אתם באים?' קראה אלינו הדמות בשקט. 'יוחנן זקוק לכם!'

 

'מי זה יוחנן? ומי אתה?!' לחשתי.

 

'יוחנן החיפאי. כבר תפגשו אותו. ואני האביר במסכה השחורה, אתם לא רואים?!'

 

'אבל איך אנחנו יכולים ללכת עם מישהו שאנחנו לא מכירים? איך נדע שאפשר לסמוך עליך? ואיך בכלל נצא מפה באמצע הלילה? מה נגיד להורים שלנו?' שאל יוני.

 

'אוהו…כמה שאלות…' צחק האביר. 'אל תדאגו, אין לי שום כוונות רעות. ועכשיו, במקום לענות לכם על הכל, יש לי בקשה: תחזיקו שניכם יחד בסיכה המוזהבת שהיתה במעטפה, ותעצמו עיניים.'

 

משכתי בכתפיי, ואמרתי ליוני: 'נו, זה לא יכול להזיק… מה אכפת לך?'

 

יוני הביא את הסיכה מהמעטפה, ושנינו אחזנו בה יחד. עצמנו עיניים, ולפתע, הרגשנו איך האדמה רועדת לנו מתחת לרגליים… 'אמאל'ה!' צעקתי, ופקחתי את עיני בבהלה. האדמה הפסיקה לרעוד, אך הלב שלי קפץ כמו יויו. כי כשהבטתי סביב, יוני ואני כבר ממש לא היינו בחדר שלנו…

שינוי גודל גופנים