רשת חינוך חבד מעלין בקודש
X

מה תעשה אם תמצא את הסרטוק שלי?

יחידות מכוננת של הרב ברוך וילהלם משלוחי הרבי בנהריה. (על פי שבועות כפר חב”ד ח בניסן, תש”פ)

הגישה של הרבי לילדים ולפדגוגיה. איך הרבי מעודד ילדים ללמוד ואת השליחים בשדה החינוך?

לרבי הגעתי לראשונה בחיי בשנת תשל”ד. הייתי ילד בן שמונה וחצי והצטרפתי לאבי, אמי ואחותי.

במהלך היחידות בחן רותי הרבי בכמה נושאים מתוך חומר הלימודים שלמדתי אז. הנושא העיקרי היה בדיני השבת אבדה, ממסכת בבא מציעא, וכן בפרק א’ של ספר יהושע.

השאלות התמקדו ברובן במצבים שונים ודוגמאות המופיעות בגמרא (גילוי נאות: לא את הכל ידעתי…).

ולפתע פנה אליי הרבי בחיוך אבהי ועבר לדוגמא אישית מאוד: “מה תעשה אם תמצא את הסירטוק שלי?” תוך שהרבי מצביע בידו הקדושה עליי ועל עצמו, “האם תכריז על כך כדי למצוא את הבעלים או שמותר יהיה לך לקחת את זה לעצמך?”

עצם הפנייה בצורה אישית ומקרבת כל כך, השפיעה עליי עמוקות והחדירה בי את התודעה עד כמה אני עומד מול “הרבי שלי”!…

בסיום היחידות הוציא הרבי ממגירת שולחנו כוס ובתוכה היו שני מטבעות מכסף טהור בערך של דולר כל אחד. הרגשתי שהם פשוט חיכו שם בעבורי ובעבור אחותי…

הרבי הוציא מהכוס את אחד המטבעות ובחיוך אבהי אמר לע (באידיש) “ווייל איך האב דיר ג’עמוטשע’ט גיב איך דיר א דולר” התרגום (הכי קרוב שהצלחתי למצוא…): “מפני שייגעתי אותך, אני מעניק לך דולר”.

וכאן קיבלתי תובנה נוספת שמלווה אותי תמיד. הרבי לא נשאר חייב!

ברצוני להתמקד בפרט מדהים וחדש, שנודע לי לראשונה בשנים האחרונות! (למעלה מ40 שנה אחרי אותה יחידות נפלאה…).

בתחילת אותה יחידות שאל אותי הרבי מה שמו של ה’מלמד’ שלי, ועניתי ששמו הוא הרב ישעיהו וובר שי’. לקראת סיום היחידות הטיל עליי הרבי שליחות. הרבי ביקש ממני שכשאחזור לארץ אגש למלמד שלי ואספר לו על השאלות והתשובות שהיו במהלך היחידות, ורק לאחר מכן אספר גם לכל חברי הכיתה.

מובן שכך עשיתי.

בשנים האחרונות, בהזדמנות מסוימת נפגשתי עם המלמד האהוב עליי, הרב ישעיהו וובר שי’, ושחזרתי לפניו את כל היחידות, ואז /גילה’ לי ה’מלמד’ משהו מעניין.

“באותה תקופה, בתחילת שנת תשל”ד, היו לי הרהורים לא מעטים על המשך עבודתי כמלמד. מרבית חבריי יצאו לשליחות הרבי במקומות שונים והצליחו מאוד. גם אני רציתי להשתלב בעבודת השליחות ולהצליח ב’גדול’, ולא להישאר רק ‘מלמד’ לקבוצת נערים מצומצמת…

“לא שיתפתי איש בהרהוריי ולבטיי. אך הם לא נתנו לי מנוח. בדיוק באותם ימים חזרת מביקור אצל הרבי, וזכית אף להיות ביחידות. זה היה דבר נדיר אצל ילדים בני גילך. וכאשר באת לכיתה ואמרת לי שיש לך שליחות מיוחדת מהרבי אליי…התרגשתי מאוד. הרי זה דבר לא שגרתי בכלל…ומה אני שומע? שהרבי ביקש שתספר לי על מהלך השאלות והתשובות בחומר הלימודים שלימדתי בכיתה.

הרגשתי באותו רגע, שאף שלא כתבתי לרבי כלום, הרי הרבי הרגיש את לבטיי והרהוריי. קיבלתי עידוד עצום ומסר ברור ששליחות חיי היא בתחום של חינוך ילדי ישראל.

“לכן נשארתי עד היום הזה בתחום החינוך.

“נוסף לזה, תוכן וסגנון השאלות שנשאלת ביחידות, היו בעבורי מורה זרך שעל פיו פיתחתי במהלך השנים שיטה ייחודית להצליח בלימוד גמרא עם ילדים”.