לימודי קודש מול לימודי חול – מכתב הרבי
לימודי קודש ולימודי חול הם שתי רשויות; מה טפל ומה עיקר? איזה מסר עקיף וחודר אנחנו משדרים לילדים ביחס ללימודי קודש? מה הפתרון?
****
ב"ה, טו"ב לחודש זיו, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
כינוס ארצי של מנהלי הישיבות כ-כ"ג אייר,
פרענדייל, נ. י.
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה להודעתם על דבר כינוסם, יהי רצון שיהי' בהצלחה מופלגה בתוצאות ממשיות, כינוס שיתקדש שמא עילאה על ידו ועל ידי כל אחד ואחד מהמשתתפים בפרט, בתוספת ברכה והצלחה בעבודתם בקדש.
והנני להשתמש בשעת כושר זו להביא לתשומת לב הכינוס והמתכנסים נקודה עקרית הנוגעת ביסודות החנוך על טהרת הקדש, נקודה הדורשת תיקון מהיר ושלם, שלפלא שלא נתקן עד עכשיו, והיא:
מפני כמה סיבות הרי ברובא דרובא של הישיבות במדינה זו תלמידי הישיבות לומדים גם למודי קדש וגם – להבדיל בין קדש לחול – לימודי חול בין כתלי הישיבה, על כל פנים עד גיל ידוע. ומבלי היכנס בזה לגוף הענין הרי זוהי המציאות שאין להתעלם ממנה.
ובשים לב שהתלמידים הם בגיל ההתרשמות מכל פרט, לא רק במישרין אלא גם בעקיפין, ולפעמים ההשפעה בעקיפין כוחה יפה יותר, הרי מן הנמנע שהתלמיד או התלמידה לא יתרשמו מהיחס שהם רואים לשתי הרשויות האלו. שלכן מוכרח הדבר שהתלמיד יראה בהוכחה גמורה שאף ששניהם נלמדים בין כתלי הישיבה העיקר הוא למודי תורתנו הק' תורת חיים, ואשר למודי החול אינם אלא טפל, ושלא בערך טפל לעיקר.
ודא עקא, שבעוה"ר בחלק חשוב של הישיבות ואולי ברובן, הנה בעקיפין ולפעמים גם במישרין ההדגשה היא להיפך, זאת אומרת שלא רק ששניהם שוים בערכם, אלא שחשיבות יתרה נודעת ללמודי החול. ו"חשיבות" יתרה זו מתבטאת בכמה פנים ואופנים, הן בעצם הלמודים – בקפידת ההתקדמות בהם, בעבודות בית, בבחינות תכופות וכו' וכו'; וכן ההצלחה בבחינות מהוללה בכל התשבחות ובפרסים ובאותות הצטיינות וכדומה. וכל זה אפילו בין כתלי הישיבה, ואין צריך לומר בבית. והן גם בחיצוניות הענינים – בצורת ספרי הלימוד, בחדרי הלימוד ובאבזרייהו וכו' וכו'. וכן גם ביחס האישי למלמדי למודי קדש ולאלו המלמדים למודי חול, שאפלי' ניכרת לטובת אלו האחרונים בכמה ענינים, לרבות עניני משכורת וכו'.
ואילו הי' יחס זה בא אך ורק מצד הבעלי-בתים או ההורים, לא החרשתי, ועל אחת כמה וכמה שלפעמים היחס ניכר גם מצד ההנהלה והמנהלים.
וכבר הארכתי בזה בימי הפורים שעברו, בגודל ההיזק שבהדגשה יתרה זו על למודי החול. שהרי פשוט ומובן שעיקר מטרת הישיבה, בין שנקראת ישיבה קטנה בין ישיבה סתם, הוא למודי תורתנו הקדושה. ואם אפילו אפשר למצוא סיבות ואפילו אולי "הצדקות" על כמה פרטים ביחס הנ"ל, אבל דעת לנבון נקל שיחס זה חותר תחת יסודות החנוך ואין די באר התקלה מזה.
אי לזאת הנני בא לעורר את הכינוס לדון בכובד ראש בבעי' הרת-תוצאות הנ"ל בכדי להכניס שיפור ותיקון מידי, וזכות הרבים מסייעתם.
בכבוד ובברכת הצלחה.