רשת חינוך חבד מעלין בקודש
X

נטיעת אילנות בט”ו בשבט – מתאים לנו?

נוהג ישראלי נפוץ הוא לנטוע אילנות בט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות. כרגיל ברוב המועדים, מאיזו סיבה שתהיה נשתכחו הסיבות המקוריות לחגי ישראל, וכך קיבלו כמה ממועדי ישראל גוון חדש שאינו קשור לתכניו המקוריים של המועד.

כך גם אירע לחמשה עשר בשבט, שהסיבה לייחודו של היום כתובה במשנה מפורשת, וקשורה לדיני מעשרות (ראה ב”תאריכים כלליים לחודש שבט”), אך כיום מה שידוע לרוב רובו של הציבור הוא, שמדובר בחג ישראלי נאה וחביב, שמביא לתודעה של האזרחים את קסמו המיוחד של עולם הצומח.

מכאן גם התגלגל המנהג – לטעת עצים לכבוד היום. נשאלת השאלה, האם במוסדותינו יש מקום לאירוע זה (למרות שאין לו כל יסוד בהלכה ובמנהגי ישראל), או שיש להשתדל להעביר את המסר הפנימי של היום ולנסות להתחמק מ”קיום המנהג”.

ובכן, מצינו שכאשר הביא לרבי קובץ מנהגים מסוים והיה כתוב בו על מנהג הנטיעות בטו בשבט – הרבי הציע “יש להשמיטו”.

לכן, לכתחילה אין לנו ליזום נטיעות ביום זה. אך אם יש צורך, ניתן לעשות זאת בהדגשת התכנים המקוריים של ט”ו בשבט מבחינה הלכתית ומבחינת הלימוד בעבודת ה’; נדגיש את המצוות המיוחדות הקשורות לאדמתה הקדושה של ארץ ישראל: תרומות ומעשרות וכדומה, נציין באירוע זה את מעלת ארץ הקודש, ש”תמיד עיני ה’ אלוקיך בה”, ושגם פירותיה מבורכים במיוחד, ולכן נוהגים בט”ו בשבט לאכול משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל.

נתבונן בדמיון בין האדם לעץ השדה (“כי האדם עץ השדה”), וכמה הוראות בעבודת ה’ הנלמדות מכך מתוך דברי הרבי. להרחבה