סוגיה 1
ארבעה אבות הנזיקין
-
שאלת פתיחה
א. הכרת נושא המסכת (בבא קמא כחלק ממכלול שלשת הבבות של מסכת 'נזיקין' – עניינה של המסכת סוגי נזקים ותשלומיהם). ב. העברה בכללות על נושאי שאר הפרקים (מצורפת עבודה) ג. הכרת נושא הפרק שלנו (הגדרתם הכללית של 'אבות הנזקים' ודיניהם הכלליים – כהקדמה לפרטים שיובאו בכל המסכת).
מה פירוש "בבא קמא"? (שער ראשון מתוך שלשה חלקים אליהם מחולקת מסכת 'נזיקין'. בבא קמא – עוסקת בדיני הנזקים שבין אדם לחבירו בבא מציעא – בדיני ממונות, בבא בתרא – בדיני שותפויות)
אלו סוגי נזקים אתם מכירים? (ניתן לכתוב על הלוח את התשובות). לאחר מכן התלמידים ישלימו את הטבלה ויגלו את הנושאים שבכל פרק באופן עצמאי באמצעות עיון במשניות של פרקי המסכת. לאחר השלמת הטבלה על ידי התלמידים המורה יעבור על התשובות של החכמים (מצורף דף עבודה)
הצגת ארבעה אבות נזיקין ומקורן בפסוקי התורה (מצורף דף עבודה). -
יסודות התורה שבעל פה
-
צריכותא
כל דוגמה המופיעה בתורה יש בה חידוש. לולא נכתבה לא היינו יודעים הלכה זו (לא הרי וכו')
-
'צד השווה'
אשר בתורה יש ב' דוגמאות ולא ניתן ללמוד דוגמה ג' מאף אחד מהן, ניתן ללומדה מהצד השווה שבשניהם (יש אומרים שזוהי המידה של 'בנין אב משני כתובים')
-
רש"י ותוס':
-
דיוק הסדר במשנה
האבות במשנה נכתבו כסדר כתיבתם בפרשה (רש"י)
-
דיוק לשון המשנה
התוס' מדקדק אם דרך התנא לשנות הן והיכן, ללמדנו עד כמה גדול דיוק לשון המשנה (תוס')
-
-
מושגים
-
ד' אבות נזיקיןשור בור מבעה והבער, פירושם, תכונותיהם ומקורם בפסוקי התורה
-
תוס':
-
*'מבעה'מחלוקת רב ושמואל בפירושו וביאור 'לא הרי' שבשנה לפי ב' הדעות
-
-
מבנה
-
חלוקת המשנה לרישא, מציעתא, סיפא:
- ארבעת האבות
- מי לא דומה למי
(השור למבעה. 2. המבעה לשור. 3. שניהם לאש. 4. שלשתם לבור) - הצד השווה ודיניו
-
-
תוכן
סדר ששנה ד' אבות והצריכותא במשנה (רש"י ד"ה לא הרי ב' טעמים לשינוי)
-
רשי ותוס'
-
מטרות כלליות:
דיוק בנוסח המשנה, סדרה, פשט ושינויים בין חלקי המשנה.
-
תוד"ה ארבעה אבות
נושא: נוסח המשנה (פעמים שונה הן ופעמים לא)
העשרה: השוואה בין התוס' לגליון, האם בא כקביעה, או בדרך קושיה ותירוץ
-
תוד"ה לא הרי
מטרות: דקדוק בהבנת פשט המשנה והשוואה בין תבניות שונות 'לא הרי' ו'לא ראי'
נושא: תבנית 'לא הרי' (לעומת 'לא ראי' שבגמרא):
תוכן: לא הרי –מקדים החמור תחילה – לבאר למה לא נלמדים אחד מרעהו (צריכותא) לא ראי – מקדים הקל תחילה – לבאר למה ניתן ללמוד מהם אחרים בצד השווה, כי חומרתו של זה לא כשחומרתו של זה) ההוכחה לכך שמקדים החמור תחילה: "לא זה וזה" בו הקדים החמור תחילה (שיש בהן רוח חיים).
-
-
העשרה
-
פירוש המאירי
לתוד"ה ארבעה אבות
-
תוד"ה ולא זה וזה
נושא: למה שינה ב'לא הרי' ב. האם עונשין ממון מן הדין.
הקדמה נחוצה: א. סיכום החומרות שבכל אחד מהאבות. דברי רבא שכולם נלמדים מבור ואחד מהם והתנא שנאן להגדיל תורה ולהאדיר. ב. ספק אם עונשין מן ה'דין' (האם ניתן ללמוד עונש מקל וחומר)
תוכן (לחלק א'): למה שינה ב'לא הרי' (א. רק גבי לא זה וזה פירט החומרות (תשובה: בלא הרי אין צורך – כי קל למצוא) ב. גבי לא זה וזה לא הביא החומרא הנגדית באש ובור על זה וזה (תשובה: באש אין חומרא, בבור לא כתב כי הפסיק באש. אם היה מקדים את בור היו נלמדים כולם מבור וחד מינייהו)
מבנה: א. שינוי ראשון וביאורו. ב. שינוי שני, ביאור גבי בור ואש, שקו"ט בזה. ג. מחלוקת המכילתא ומשנתינו אם עונשין ממון מן הדין.
-
-
ערכים
-
עמל התורה -דיוק ודקדוק בלשונההתורה כוללת הכל, הדיוק וההתעכבות בהבנת התורה מגלה את עומקיה, כמו בסוגייתנו שרש"י והתוס' מדייקים בלשון המשנה ובכוונתו. זכות גדולה יש למי שמתעכב ועמל להבין כל מילה ודיוק בה.
-