איך מעריכים את נזקי הבהמה?

חשיבה והבנה

• פרשנות

  התלמידים יֵדעו מאיזה דיוק נלמד ש"שמין ע"ג שדה אחר" (יבינו את הדיוק "בשדה", בתוך השדה. כלומר, רק חלקו ולא כולו, ולא "שדה"( ומאיזה דיוק ששן ברה"ר פטורה.

• קשיי תלמיד בסוגיה זו:

  א) הבנת ההבדלים בין אופן השומא בשישים. במיוחד לפי שיטת רש"י שיש כאן שתי שומות: האחת שווי של בית סאה בתוך ששים סאין. השנייה שווי של הערוגה (קב או קבים) ביחס לבית סאה. ב) הבנת המשמעות, האם זה לטובת המזיק או לטובת הניזק.  

• המלצה:

  המורה יקדים שני עקרונות המשפיעים על המחיר: א) גודל השדה. שדה גדולה יותר – מחיר התבואה שלה זול יותר (כמו לדוגמה, מי שקונה כמות גדולה של סחורה – ספרים, ציוד בית ספר – מקבל הנחה). לכך יש לסייג קניה של שטח ענק (כמו ששים כור), שכיון שהוא פונה רק לעשירים גדולים הם מוכנים לשלם עליו סכום גדול (זה חשוב ביחס לקטע הבא ("לא בית כור מפני שפוגם מזיק"). ב) גודל הנזק: 'קרחת' של מעט תבואה אינה ניכרת ומחירה זול יותר. קרחת גדולה – ניכרת יותר ומחירה יקר. לאור זאת יבינו התלמידים למה רש"י מצריך לעשות שתי הערכות בשישים סאים: כי אם נעריך את הערוגה עצמה ביחס לשישים סאים, אין לה ערך בכלל והניזק ייפגע. לכן מעריכים סאה בששים סאים, ואת הערוגה בסאה.

• קשיי תלמיד:

  בקטע האחרון (רב פפא) המגמה הפוכה ממה שראינו קודם. כאן, ככל שהשדה קטנה יותר הנזק גם קטן (בניגוד לנ"ל שהגודל מוזיל במחיר). וההסבר: לפי רב פפא מדובר כאן בגדלי שדה חריגים, ענקית או קטנטנה. וכנ"ל (בהסתייגות בהערה למשימה 14) שבכמות ענקית המחיר עולה, כי היא מיועדת רק לעשירים גדולים שיכולים לשלם ביוקר, וכך בשדה קטנטנה המחיר יורד כי אין לה קונים.