לומדים מהגמרא
סוגיה 11
מציאה ללא סימן בצד מציאה עם סימן
דף כד-כה עמוד ב-א "מתני'" – כד, ב למטה . . כה, א – "צבורי פירות"
-
שאלת פתיחה
1. האם מוטי צריך להכריז על הארנק בלבד או גם על שטרות הכסף?
2. האם יש מקרים שלדעתכם יצטרך בוודאות להכריז גם על השטרות? -
יסודות התורה שבעל פה
-
משנה
ח. מדויקת בדוגמאותיה (כלי ובתוכו פירות). ט. מדויקת באותיותיה (ציבור /ציבורי).
-
ברייתא
ב. חשיבותה. ג. כוחה).
-
גמרא
דרכי הבירור – ורמינהו).
-
-
דמויות
-
רב פפא
-
רב זביד.
-
-
מושגים
-
כיתנא
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
ביאורי מילים מרכזיות בסוגיה-
טַעְמָא – טַעַם
אִיבָּעֵית- אִם תִּרְצֶה
אֵימָא – אוֹמֵר
הָא – אֲבָל, הֲרֵי, זֶה
אִית – יֵשׁ
לֵית – אֵין
בסוגייתנו המילה 'הא' מופיעה בשלושת פירושיה (אבל /הרי /זה). התלמידים יֵדעו להבדיל מה פירושה בכל פעם, מתוך העניין).
-
פיסוק-
התלמיד יזהה ויחלק בין הברייתות לבין הגמרא (על בסיס שפה).
בשאר הסוגיה התלמידים יפסקו בעצמם לפי המילים המנחות: רב אמר, ואיבעית אימא.
-
-
מבנה
-
תנו רבנן – שנו רבותינו – פתיחה לתוספתא
ורמינהו – והשלך אותם – קושיית סתירה
איבעית אימא – אם תרצה אמור – תירוץ נוסף
לא קשיא – לא קשה – תירוץ
שמעת מינה – שמעת ממנה – ניסיון לפשיטת הבעיא
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
זיהוי נקודה מרכזית:
התלמיד יזהה את המילים המרכזיות לשמם הובאו הברייתות בגמרא (הברייתא לצורך הדיוק והברייתא לצורך הסתירה)
-
ניתוח
התלמיד ייַחס "הא ב.. הא ב.." מה מתייחס למשנה ומה לברייתא.
-
היסק
גרסאות: "צבור פרות" "צבורי פירות". הנפקותא בין הגרסאות (מה הסימן במשנה, מניין או מקום).
-
קשיי לומד
הבנת הסתירה: בברייתא שם אין מפורש "כלי ולפניו פירות", אלא "דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן". על התלמיד להבין כי "דבר שאין בו סימן" הם למשל פירות, ו"דבר שיש בו סימן" הוא למשל כלי.
-
-
ערכים
-
להרבות שלוםיש להרבות בשלום ולא במחלוקות. גם בתורה, שיטתו של רב פפא הייתה לנסות לחבר בין המשניות ולהקטין את החילוק ביניהם – "הא והא ב..". גם בהנהגה שבין אדם לחברו עלינו לחפש ולהדגיש את המחבר ולא את המפריד.
-
-
הלכה
-
הלכההשולחן ערוך הביא את שתי התירוצים של רב פא: שאם היו אחורי הכלי לכיוון הפירות, או שהיו אוגנים לסל ואין בתוכו כלום הרי אלו שלו. משמע שפסק ככל הלשונות של רב פפא ולא כרב זביד (כהרמב"ם). [העשרה למורה: אבל הרא"ש כתב שאין מחלוקת ביניהם ולכן הלכה גם כרב זביד (שבכובא וכיתנא הרי אלו שלו תמיד לפי רש"י, ולפי ר"י תמיד חייב להכריז)]. השיעור בו קובעים שהפירות נפלו מהסל - הוא לפי האומד, עד היכן התפזר כשנפל הכלי ('נתיבות המשפט' שם סק"ו (ודלא כ'קצות החושן' שם שסובר שיש מרחק קבוע אמה או ד' אמות). והלכה כנתיבות).
-