סוגיה 3
תולדות קרן
-
שאלת פתיחה
הסוגיה שלנו תיפתח בברייתא (תנו רבנן) – גלו באמצעות עיון בתוס' ד"ה תנו רבנן: מה מטרת הבאת הברייתא?
הקדמה לסוגיה: כדי לענות על השאלה המרכזית בסוגיה – איזה תולדות של נזיקין כיוצא בהן ואלו אינן כיוצא בהן – עלינו לברר ראשית מה הן התולדות?
הגמרא תברר את כל חמשת האבות (קרן, שן, רגל, בור, אש) כל אחד:
א. היכן האב כתוב בתורה (ובירור ההכרח שכוונת הפסוק היא לאב זה) .
ב. מהי התולדה (וההכרח שזו היא אכן תולדה של אב זה).
ג. האם היא כיוצא בה.
בסוגיה זו נלמד על הבירור של האב הראשון – קרן.
א. היכן הוא כתוב בתורה.
ב. מה ההכרח מהפסוק שנגיחה היא בקרן.
ג. מה הן תולדותיו.
ד. מה ההכרח שאלו הן תולדות דקרן.
ה. האם הן כיוצא בהן. -
יסודות התורה שבעל פה
-
דברי קבלה
דברי הנביא נקראים דברי קבלה. אין לומדים מהם על דברי תורה, רק בגילוי מילתא.
-
צריכותא במקור
כאשר מובאים ב' מקורות מפסוקים ('ואומר') יש לברר מה חיסרון בכל אחד מהם ('מאי ואומר')
-
מילתא אגב אורחא
התורה לעתים משנה בלשונה כדי ללמדנו בדרך אגב פרטי דינים נוספים (כמו בסוגיתנו שבאמצעות שינוי הלשון נגיפה ונגיחה לימדתנו התורה שמועד לאדם הוי מועד לבהמה ולא להיפך)
-
-
מושגים
-
מזלאב' פירושים ברש"י: כאן – דעת. ובשבת נג,ב – מלאך.
-
מועד לאדם ומועד לבהמה(תוס' – כמה סוגים בזה)
-
-
מבנה
-
מילות מפתח
מילת מפתח פירוש משמעות אַהֵיָיא על איזו שאלת בירור: על איזו משנה / הלכה נאמרו הדברים וְכִי תֵימָא וכי תאמר ניסיון הסבר /תשובה שנדחה מַאי / וְאוֹמֵר – לשם מה צריך / ראיה מפסוק נוסף מַאי שְׁנָא מה שונה שאלת בירור ההבדל בין הלכות דומות מַהוּ דְתֵימָא מהו שתאמר לולי דברי החכם, היה ניתן לומר באופן אחר מִנָּלַן מניין לנו שאלת בירור מקור ההלכה קמ"ל משמיע לנו השמעת חידוש שֶׁנֶּאֱמַר שנאמר בפסוק בתורה מקור לדברי המשנה מהתורה תָּנוּ רַבָּנַן שנו רבותינו. תוספתא המרחיבה את המשנה. -
הקשר:
כדי לברר אלו כיו"ב ואלו לאו כיו"ב, תביא הגמרא את כל האבות, תברר:
א. מדוע נקראים אבות (היכן הם בתורה, ומה ההכרח שזה הם).
ב. מהם התולדות שלהם.
ג. האם הם כיו"ב או לאו.
-
-
תוכן
בירור האב קרן ותולדותיו והאם הן כיו"ב:
א.מקור קרן בתורה. הו"א ומסקנה בסיבת הצורך בפסוק הב' שנגיחה בקרן. ב. תולדות דקרן מה הן. ג. טעם שנגיפה הוי תולדה ולא אב. ד. טעם שנשיכה רביצה ובעיטה הן תולדות דקרן ולא דשן ורגל. ה. האם תולדה דקרן כקרן
-
רשי ותוס'
-
תוד"ה ת"ר
ושא: הבנת סדר ומהלך הסוגיה
הקדמה: שאלה סמויה: בדרך כלל 'תנו רבנן' היא פתיחה של סוגיה חדשה. כאן היא מופיעה באמצע סוגיה לאחר שאלה!
-
*תוד"ה ומילתא אגב אורחיה
נושא: קושיה מדף לז משנה את פשט הגמרא כאן
הקדמה נחוצה: דברי ר"פ בדף לז שמועד לאדם לא הוי מועד לבהמה.
תוכן: א. קושיית התוס' משם וב' תירוצי אוקימתא (א. חילוק בין נגח ג' אנשים לבין נגח אדם שור וחמור. ב. מועד לכל וחזר בו, חזר לאדם ולא לבהמה)
חידוש התוס' בפירוש הגמ': כאן מועד לאדם הוי מועד לבהמה: לפי' א': מועד לאדם לשור ולחמור יחד (אבל לג' ב"א לא הוי מועד לבהמה) לפי' ב': מועד לכל שחזר בו ונשאר מועד לאדם – הוי מועד לבהמה.
-
-
העשרה
-
מפרשים: רבינו פרץ והמאירי:
אילו היה מביא רק הפסוק הב' היינו פוטרים לגמרי בקרן תלושה. מצורפים דפים
-
תוס' אבל במחוברת
נושא: ביאור ההוה אמינא שכולה מועדת מהיכן נלמד.
הקדמה נחוצה: א. מחלוקת אם חצי נזק ממון (כי סתם שוורים לאו בחזקת שימור) או קנס (כי הם בחזקת שימור) והנפק"מ (לפי ר"ת) אם קרן חמור בכך שכוונתו להזיק (רק למ"ד ממון ולא קנס). ב. דברי רבא שכולם נלמדים מבור וחד מנייהו חוץ מקרן למ"ד קרן עדיפא שכוונתו להזיק (לר"ת – ח"נ ממון)
תוכן: קושיה: למ"ד חצי נזק קנס – מהיכן נלמד מחוברת? תירוץ: לולא הכתוב הו"א שמחוברת אינה בכלל נגיחה – וחייבת ממון מן הדין
-
-
ערכים
-
פנימיותיש לבחון לפי התוכן (תכונות) הפנימי ולא החיצוני (נשיכה – היא קרן ולא שן) וההוראה מזה בעבודת ה'. וכן באופן לימוד הגמרא – ירידה לתוכן הפנימי ולא החיצוני
-
מעלת האדםאדם דאית ליה מזלא – חשיבות ומעלת האדם בחיר הנבראים
-