לומדים מהגמרא
לומדים מהספר
סוגיה 3
גרימת נזקים עקיפים ('גרמא')
דף נה עמוד ב תניא אמר רבי יהושע . . נו עמוד א למטה לא ליחייב קמ"ל
-
שאלת פתיחה
מטרה: התלמידים יעוררו את הדילמה:
מצד אחד מוטי צריך לשלם רק על הגדר כי הוא שבר אותה,
ואולי הוא יצטרך לשלם גם על הגדי שאבד וגם על הפיצה שהוא אכל.
מצד שני הוא לא התכוון להוציא את הגדי ולהזיק
כך שאולי הוא לא לחייב לשלם על הנזקים שהם רק "גרמא" *? -
יסודות התורה שבעל פה
-
דיוק לשון המשנה
כאשר משנה (או ברייתא) נותנת מניין (מספר) לדברים שנאמרו בה, הרי בא ללמדנו למעט דברים אחרים.
-
ברייתא – חשיבותה
בגלל שהברייתא מפורטת יותר מהמשנה, היא משמשת כגורם מרחיב להבין את המשנה המתומצתת. לכן האמוראים השוו בין המשניות לברייתות כדי לברר את ההלכה באמצעות הברייתות.
-
פירושה ותיקונה
כחלק מבירור ההלכות עסקו האמוראים בבירור דברי הברייתות ולעתים אף תיקונן, כדי להסיק מכך את ההלכה המדויקת
-
סימנים לזיכרון
כיון שהמסורת הועברה בעל פה, עשו חכמים סימנים לזכרות ההלכות (עיקרון הסימנים, בחירת אות או מילה מרכזית מתוך כל קטע והרכבתם יחד למילה, או למשפט וכיו"ב).
הקדמה: המורה יסביר לתלמידים את עיקרון הסימנים וחשיבותם לתועלת הזיכרון (במיוחד בתורה שבעל פה). העיקרון: לקחת מילה מרכזית מכל משפט שתזכיר לנו את המשפט כולו. החשיבות: מועיל לזיכרון דברי התורה שזהו מצווה גדולה לזכור את מה שלומדים וכו'. ה
הפעלה: תלמידים יתנסו לבד בנתינת סימן בהכוונת המורה. [לדוגמה: גדר וקמה, עדים ועדות]. העשרה: המורה יוכל לשאול את תלמידיו היכן מצינו עוד סימנים לזיכרון: כמו סימני ליל הסדר, סימני עשרת המכות ועוד.
-
-
דמויות
-
רבי יהושע בן חנניהתנא מדור השני, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי. עליו אמר "אשרי יולדתו" לפי שמקטנותו הביאתו אמו לבית המדרש. היה לוי וזכה לשורר בבית המקדש. היה חכם גדול ומקורב לקיסר, אך בעצמו היה עני והתפרנס ממכירת פחם. היה מרבותיו של רבי עקיבא.
-
רב אשיעורך התלמוד הבבלי. היה גְדול אמוראי בבל בדור השישי. היו אצלו תורה וגדולה. במשך כשישים שנה עמד בראשות ישיבת מתא מחסיא (שליד סורא), שם ערך את התלמוד עם חכמי דורו. שמו מופיע ברבים מסיומי הסוגיות כחותם סוגיות התלמוד.
-
-
מושגים
-
דיני אדםחיוב ממון בבית דין.
-
דיני שמיםחוב מוסרי, אם האדם לא יתקן את העוול הוא יישפט על כך בידי שמיים.
-
טמון באשהשורף את גדישו של חברו והיו טמונים בו כלים. לדעת חכמים – פטור על הכלים מגזֵרת הכתוב, לדעת רבי יהודה – חייב על הכלים.
-
'דברי הרב ודברי התלמיד'משל שמשמעותו - על אדם לשמוע בקול ה' גם אם אדם אומר לו לנהוג אחרת
-
פרת חטאתפרה אדומה הנשרפת בחוץ. מערבבים את אפרהּ במים חיים שלא נעשו בהם מלאכה, ומזים על טמא מת. המים נקראים 'מי חטאת'.
-
'דאורייתא'של תורה. מצווה שהיא מדברי התורה. לעומת 'דרבנן' = של חכמים. כלומר, מצווה שהיא תקנת חכמים.
-
עדותשני אנשים המעידים על דבר, נחקרה עדותם ונמצאה נכונה, זהו הבירור האמיתי על פי התורה.
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
ביאורי מילים מרכזיות-
הֵיכִי – אֵיךְ
אִלֵּימָא – אִם נֹאמַר
נָמֵי – גַּם
לֵיהּ – לוֹ
אִתְּמַר – נֶאֱמַר
בָּעֵי – צָרִיךְ
תְּרֵי- שְׁנַיִם
פְּשִׁיטָא – פָּשׁוּט
דְּאוֹרָיְתָא – שֶׁל תּוֹרָה
וְתוּ – וְעוֹד
לֵיכָּא – אֵין
אִין – כֵּן
אִכָּא- יֵשׁ
קָאֵי – עוֹמֵד
קמ"ל – קָא מַשְׁמָע לַן – מַשְׁמִיעַ לָנוּ
הָנֵי, – אֵלּוּ
אִצְטְרִיכָא, הֻצְרַךְ
לֵימָא – – לוֹמַר
הֲוָה – הָיָה
דִּלְמָא – אוּלַי
-
פיסוק-
קטע ראשון לפי "אמר מר", קטע שני, "והאיכא".
קטע שלישי לפי הציטוטים מהברייתא, ולפי "מהו דתימא" . . קמ"ל".
-
-
מבנה
-
מילות מפתח
מילת מפתח פירוש משמעות אלא לא כך אלא אחרת תירוץ המשנה מהנאמר קודם לכן אמר מר אמר האדון ציטוט מהברייתא לצורך דיון. היכי דמי איך מדובר? שאלת בירור המקרה והא והרי קושיה פשיטא פשוט שאלת בירור החידוש קמ"ל משמיע לנו השמעת חידוש תניא שנויה ברייתא התלמידים יבינו את המושגים 'הווה אמינא' ומסקנה. (מהו דתימא – הוה אמינא, קמ"ל – מסקנה).
-
הקשר
התלמידים יבינו מדוע הובאה הברייתא דרבי יהושע בפרק שלנו (מרחיבה את דין "פרצוה לסטים" בדין הפורץ גדר בפני בהמת חבֵרו).
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
פרשנות
התלמידים יבינו את שני הפירושים במילה "הכופף קמתו", האם הוא לכיוון האש כדי לשָׂרפה, או שמכופף הקמה על כלים (=מטמינם בתוכה) כדי להפסידו ממון.
-
סיכום וניסוח
התלמידים יסכמו בעל פה בכל אחד מארבעת הדינים: מקרה, דין, אופן למסקנה, חידוש.
-
רש"י
רש"י – מרחיב מושגים: רש"י ד"ה הפורץ גדר, הכופף קמתו (בעמוד א), טמון אתמר (חצי הראשון), המבעית).
-
קשיי לומד
קושי רגשי והגיוני בהבנת הסברה שבגרמא "פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים", הרי הוא גרם את הנזק!! איך יכול להיות שמישהו פרץ את גדר חבֵרו וגרם לבהמה שלו לצאת ולהזיק, והפורץ יהיה פטור?! גזירת הכתוב. ההסבר הפשוט שזה גזירת הכתוב! הקב"ה הוא מעל ההיגיון והוא קובע מתי ראוי לשלם ומתי לא. גם הגורם חייב רק שאין כופים אותו. בתוספתא (שבועות פ"ג ה"א), המקבילה לברייתא זו, נאמר: "ארבעה אין חייבין לשלם מן הדין, ואין מן השמים מוחלים להן עד שישלמו". והמאירי הוסיף שהם פסולים לעדות עד שישלמו. למעשה בית הדין מחייבים בדרך כלל. בפועל, בכוח בית הדין לגזור לחיֵיב את הגמרא לתיקון העולם. ואכן, המחבר פסק שצריכים לשלם בדיני גרמא, ולדעת הרמ"א בכל המקרים המצויים שהאדם גורם נזק לחבֵרו.
-
-
ערכים
-
יראת שמיםכשאדם גורם נזק, גם אם לא מחייבים אותו או תופסים אותו – עליו לזכור כי "עין רואה ואוזן שומעת", אין דבר נסתר מהשם.
-
הבהלה"שתקע לו באזנו וחרשו". לפעמים ילדים מבהילים את חבריהם בצעקה, או שזורקים נפץ בפורים, או שמושכים את הכיסא לחבר שרוצה להתיישב (להביא כמה סיפורים עד כמה מעשים אלו מסוכנים).
-
פינוי נזקיםמה אני יכול לעשות כשחברים מסיתים אותי לדבר שלילי? לזכור שהשם אומר לך להתנהג חיובי! "דברי הרב ודברי התלמיד – דברי מי שומעים?"
-
-
הלכה
-
"הפורץ גדר בריא בפני בהמת חברו – חייב", ויש בכך שלוש דעות, כפי שהביא הרמ"א: 1. חייב על הבהמה ונזקיה (רמב"ם ומשמעות השולחן ערוך). 2. חייב רק על הבהמה (שהרי זה כמי שאבדה בידיים) (הרמ"א). 3. חייב רק על הכותל (הרמ"א בדעה שניה, בשם הטור). כל זה הוא בדיני אדם, אבל בדיני שמים ודאי חייב על הבהמה (סמ"ע). (שו"ע חו"מ סי' שצו סעיף ד). יש הפוסקים (ערוך השולחן) שאין כאן מחלוקת ותלוי בכוונת הפורץ. כאשר התכוון להזיק, חייב לפי כולם גם על נזקי הבהמה (כדין 'גרמי') וגם בדיני אדם. וכאשר לא התכוון להזיק, פטור על הבהמה והנזק
-