אדם יכול לעשות דין לעצמו? ההוכחות (ת"ש)

יסודות התורה שבעל פה

• דרשות הפסוקים

  כאשר אין משמעות למילה הפסוק כפי שהיא – או שיש בה ייתור לשון – ניתן לדרוש אותה בשינוי ניקוד או במילה דומה (כמו בסוגייתנו "לשוב – לשב")

• לפלוג ולתני בדידה

  כאשר התנא מעדיף להביא את חילוק הדין ממקרה אחר, משתמע מזה שבמקרה עליו דיבר קודם אין אפשרות לדין זה. כי אחרת היה מעדיף התנא לחלק במקרה זה עצמו ולא להביא חילוק ממקום אחר.

• איידי דקבעי למתני סיפא קתני רישא

  התנא רוצה להשוות את חלקי המשנה, ולכן לעתים נוקט לשון בסיפא בתור המשך לתחילת המשנה ולא כדי שנדייק ממנה הלכה

מבנה

• מילת מפתח	תרגום	משמעות
  אי הכי	אם כך .. (קשה)	קושיה על תשובה, מכך שלפיה עולה קושיה אחרת
  איידי	על ידי (ששנה כך שנה גם כך)	אין לדייק מהקטע במשנה הוא כי הוא נשנה אגב קטע אחר
  אימא סיפא	תאמר את סוף המשנה.	דיוק המציג סתירה מתחילת המשנה לסופה
  הכי נמי קאמר	כך גם אומר	ניתן לפרש את כוונת המשנה בדיוק כי שהתכוון המקשה
  הכא במאי עסקינן	כאן במה אנו עוסקים.	תשובת המעמידה את המקור במקרה מסוים בלבד ('אוקימתא')
  תא שמע	בא ושמע.	ניסיון פשיטת הבעיא ממשנה.

   

• תבנית דיון על דיוק מהמשנה:

  מאי לאו . .לא . . הוא הדין ..  והא דקתני . .איידי דקבעי למתני סיפא .. קתני רישא, אדתני סיפא . . לפלוג ולתני בדידה

תוכן

רשי ותוס'

• תוד"ה ואי בתם – מדוע לפי ההוה אמינא לא היה לו לשמטו? (כיון שבהול על ממונו) 

  תוד"ה משבר ויוצא – מדוע לא לחייבו כי יכול לסדרם?  (יש כאן טרחה יתירה)

  תוד"ה מניין – מדוע לא נקט שרבו מסרהב בו לצאת לפני זמנו  (כי אינו רגיל)

  תוד"ה טעמא – א. על מי הקושיה? ב. מה ההבדל בינה לבין ת"ש הממלא? (א. מקשה לרב נחמן כיון שכאן ליכא פסידא. ב. בממלא איכא פסידא כי מילא את החצר. וכאן ליכא פסידא כי מילא רה"ר וניתן להקיפה)

  תוד"ה לא בשיכולה – אופן התירוץ (כרש"י – בניגוד לתירוצים קודמים שמדובר בדאיכא פסידא, תירוץ זה הוא – שאינו דין)

  תוד"ה ולינקוט – לפי ההוה אמינא – מדוע לא יתבעם לבית דין?  (כי לא ניתן לתבוע כל עוברי הדרכים)

  תוד"ה אי הכי מה – מהי הגירסא בשאלה? מחלוקת בגירסא עם פירש"י

  תוד"ה אי הכי אמאי –א. מהי הראיה מהברייתא? ב. מדוע פאה פטורה ממעשר?

  1. ההוכחה היא שגם כשחזר לא מתחייב במעשר. ב. מהפסוק ובא הלוי ולא מדין הפקר שתלוי במחלוקת ב"ש וב"ה)

העשרה

• כמי נפסקה ההלכה? (רא"ש סוף סימן ג) כר"נ מב' טעמים (הלכתא כר"נ בדינא, ומכך שמקשים הרבה לר"י) באלו מקרים מותר לאדם לעשות דין? (ברכות ה, ע"ב רב הונא נענש על שעיכב זמורות האריס בידו, מרדכי ד"ה קיי"ל כרב נחמן) האם מותר לו להכות מיד? (רק שאי אפשר לו להציל באופן אחר (נרמ"א שו"ע חו"מ סימן ד) ונלמד מדברי הגמ' כאן "שהיה לו לשמטו".

ערכים

• "לאפרושי מאיסורא"
  כאשר רואים אדם הנוהג שלא כשורה – בפרט אם יש לנו השפעה עליו), מוטל עלינו לכוונו לדרך הישר ואל לנו להתעלם ממעשיו (כמו שהאדון בסוגייתנו מצווה להפריש את העבד מהאיסור). כמובן יש לעשות זאת בדרכי נועם ובדרכי שלום, שרק בדרך זו ניתן להשפיע בדורנו