לומדים מהגמרא
סוגיה 5
האם גבייה חוזרת?
דף לה עמוד א ההוא גברא . . לה, ב ימי אכרזתא
-
יסודות התורה שבעל פה
-
מתיבתא
במתיבתות היה סדר לימוד מסויים (ופרקין המפקיד הוה) אך הן היו גם כבית דין לשאלות (אתא לקמיה דרב נחמן) והתלמידים היו יושבים רואים ומקשים וכו'.
-
תקנות אושא
לאחר חורבן ביתר וגלות הסנהדרין מיבנה הקימוה מחש בעיר אושא שבגליל. שם התקינו מספר תקנות בדיני טומאה וטהרה וכן בנושאי כלכלה ומשפחה.
-
ידע עולם:
כיפי – נזמים. אפדנא – ביתו / ארמונו
-
-
דמויות
-
אבייאחיינו ותלמידו של רבה בר נחמני וחברו ובר הפלוגתא של רבא. התייתם מאביו ואמו וגדל אצל דודו רבה (שמו היה "נחמני" והוא כונה "אביי", מלשון אבי', כי שמו היה כשם אביו של רבה). היה גם תלמידו של רב יוסף. כיהן כראש ישיבת פומבדיתא לפני רבא.
-
רב נחמןדיין וראש ישיבת נהרדעא לאחר פטירת שמואל. למרות צעירותו נודע לאחד מחכמי הדור השני במקביל לרב יהודה ולרב הונא. לאחר חורבן נהרדעא עבר לעיר מחוזא, שם למד אצלו האמורא רבא.
-
רבאאמורא מפורסם בדור הרביעי. תלמיד רב נחמן וחבֵרו של אביי. שניהם יחד נודעו בבקיאותם ובחריפותם, עד שהדיון התלמודי העמוק נקרא על שמם "הוויות אביי ורבא". שימש כראש ישיבת פומבדיתא לאחר פטירת אביי.
-
רבהראש ישיבת פומבדיתא בדור השלישי וחברו ובר הפלוגתא של רב יוסף. נקרא "עוקר הרים וטחנן זה בזה בסברה" על שם עוצם חכמתו וחריפותו. היה בקיא גם בסדרים זרעים וטהרות (שאמוראים אחרים לא היו כה בקיאים בהם).
-
רבינאמתלמידי רבא, חברו של רב אשי עמו ערך את הגמרא. בכמה מקומות מובא שחלק עם רב אחא בר רבא (ובכולן הלשון "פליגי בה חד אמר וחר אמר) נשא ונתן בהלכה עם רב אחא (יש אומרים שהוא רב אחא בריה דרבא). כלל הוא: בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא, והלכה כרבינא, מלבד שלושה דברים ידועים שרב אחא לקולא, ובהם הלכה כרב אחא (פסחים עד:ב)
-
-
מושגים
-
שומאהערכת שווי. לעתים הכוונה היא לחפץ שנלקח במקום חוב, לאחר שהוערך ונמצא זהה בשויו לשווי החוב
-
"ועשית הישר והטוב"ציווי התורה לאדם לנהוג במידת החסד עם חברו גם כשאינו חייב על פי דין
-
נדוניא("בעל בנכסי אשתו") לעתים מביאה האישה נכסים מביתה קודם החתונה, נכסים אלו נקראים נדוניא (מושג משנה: "לוקח" - קונה, "נכסי מלוג" – ראה בסוגיה הקודמת)
-
אדרכתאשטר הרשאה שכותבים בית דין למלווה או למפקיד שיכול לגבות נכסי הלווה או השומר לגבות מנכסיו את החוב שחייב לו. לפני כתיבת שר זה נותנים בית דין לחייב תשעים יום להגיע לבית דין ולהציג את ראיותיו. קודם גבייתו מכריזים חכמים על הקרקע ("ימי אכרזתא") ואם מישהו מקבלה בסכום גדול יותר נותנים בידו.
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
-
ארמית עברית אַגַּבֵּיהּ הִגְבָּהוּ אַדַּעְתָּא עַל דַּעַת אַהְדַּר חָזַר אוֹתְבִינְהוּ הֱשִׁיבָם אֲזַל הָלַךְ אַטְרְחֵיהּ הִטְרִיחוּ אִיהוּ הוּא אִיַּקּוּר הִתְיַקְּרוּ אִשְׁתְּכַח נִמְצָא אָמְרִינַן אוֹמְרִים אָנוּ אֲנָא אֲנִי אֲתֵית בָּאתָ בֵּי דִינָא בֵּית דִּין דִּידֵיהּ שֶׁלּוֹ הָדְרָא חֲזָרָה הָדְרִי חָזְרוּ הֲוָה הָיָה זְבִינֵי מִמְכָּר יְדֵיהּ יָדוֹ יָדַעְנָא יָדַעְתִּי יַרְחֵי חֳדָשִׁי יָתֵבְנָא יָשַׁבְתִּי לְמֵימְרָא לוֹמַר מֵאֵימַת מִמָּתַי מָטְיָא מַגִּיעַ מֵעִקָּרָא מֵהַתְחָלָה מְעַלְּיָא מְעֻלָּה מָרַייְהוּ בַּעֲלֵיהֶם נְחִית יָרַד סְבִירָא סוֹבֵר עֲבַד עָשָׂה פְּלִיגִי חוֹלְקִים שָׁאנֵי שׁוֹנֶה שַׁפִּיר יָפֶה שַׁתָּא שָׁנָה תְּרֵיסַר שְׁנֵים עָשָׂר השוואה בין לשון זכר לנקבה רבים ויחיד (הדרא / הדרי, מרה / מרייהו)
-
-
מבנה
-
מילת מפתח תרגום משמעות ההוא גברא אותו אדם פתיחה לסיפור והלכתא וההלכה סיום דיון בפסק ההלכה פשיטא פשוטה בדרך כלל באה כשאלה. בסוגייתנו (וכן בסוגיה קודמת) באה בניחותא כהקדמה לשאלה (במקרה זה – אכן פשוטה ההלכה – אך במקרה אחר יש שאלה) תבנית לשון: פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר . . וחד אמר . . – לא ידוע בדיוק מי אמר ועיין בדמויות שידוע כי רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכה כרבינא (חוץ מג' מקומות הם רב אחא לקולא)
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
הסבר
התלמידים יבינו את ההגיון שבשני צדדי האיבעיא.
-
השוואה
התלמידים יחברו בין האיבעיות שיש ביניהן דמיון. וימצאו את הצד השווה שבהן (ראה בעזרים)
התלמידים יחלקו את האיבעיות לשתי קבוצות מרכזיות. (רמז: חזרה / חלקיות. כלומר החלק הראשון מדבר על ספקות שמא השומר או בעה"ב חזרו בהם, בחלק השני הספקות הן אם השומר שילם כנדרש לקניית הכפל)
התלמידים יבינו את הקישור בין איבעיא אחת לקודמתה (לדוגמה: כאשר הוא חזר מובן יותר שהוא רק רוצה לדחות, אבל כשבניו אומרים אין אנו משלמין סברה יותר לומר שאכן אין בכוונתם לשלם).
-
היסק
התלמידים יענו על השאלות: מה עולה מהסיפור של רב נחמן? או: האם תמיד המשלם זוכה ברווח? (רק כשלא הטריחו לבי דינא)
-
הסבר
התלמידים ידעו את הסברות במחלוקת רב אחא ורבינא
-
סיכום וניסוח:
התלמידים יסכמו את המחלוקות: האם שומא הדר, ומה הדין כשהגבה מדעתו, ממתי הגובה אוכל פירות (ראה בעזרים)
-