לומדים מהגמרא
לומדים מהספר
סוגיה 6
שומר שמסר לשומר
דף נו עמוד ב "מסרה לרועה . . והוא הדין לאחר".
-
שאלת פתיחה
מטרה – לעורר את הדיון בכיתה האם מותר לשומר למסור לשומר אחר? מצד אחד המפקיד נתן דווקא לו ולכן חייב, ומצד שני הוא גם צריך ללכת ואין לו ברירה – ולכן יהיה פטור, שהרי מוסר לאדם גדול.
מיומנות מרכזית: 1. הגמרא כמפרשת את פשט המשנה. 2. הכרת נוסחאות שונות ("איכא דאמרי") (יסודות התורה שבע"פ)
-
יסודות התורה שבעל פה
-
משנה
חידוש – ראה בסוגיה קודמת
-
אמוראים אמורא = מפרש.
אמורא פירושו מתורגמן. אין סמכותו כתנא והוא אינו יכול לחלוק על תנא אלא רק לפרשו. כאשר אמורא מחדש הלכה או מתרץ שאלה, עליו להביא סיוע ממשנה או ברייתא. דברי האמורא צריכים להתאים עם דברי המשנה ("לימא תהוי תיובתא דרבא")
-
נוסחאות
ה'תורה שבעל פה' הועברה בעל פה מרב לתלמיד ולכן יש נוסחאות שונות ("איכא דאמרי"). או כי הרב חזר בו, או כי כל אחד זכר אחרת. וכן "אמרי לה" – אומרים לה, לשמועה, בנוסחה אחרת.
-
כללי פסיקה – רבא.
הלכה כרבא כי הוא "בתראי" (אחרון) [העשרה למורה: במחלוקתיו עם אביי הלכה כרבא חוץ מששה מקרים שסימנם "יע"ל קג"ם"].
-
גמרא – פירוש
התפקיד הראשון והבסיסי של הגמרא הוא לפרש את פשט המשניות (כמו: המשנה מקצרת ואומרת "תחתיו" הגמרא מבררת "תחתיו דמאן?)
-
-
דמויות
-
רבאאמורא מפורסם בדור הרביעי. תלמיד רב נחמן וחבֵרו של אביי. שניהם יחד נודעו בבקיאותם ובחריפותם, עד שהדיון התלמודי העמוק נקרא על שמם "הוויות אביי ורבא". שימש כראש ישיבת פומבדיתא לאחר פטירת אביי.
-
-
מושגים
-
שומר חינםאדם שקיבל על עצמו שמירת חפץ חברו ללא שכר.
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
-
ארמית עברית אוֹרְחָא דֶּרֶךְ אִיכָּא יֵשׁ אִילֵּימָא אִם נֹאמַר אָמְרִי אוֹמְרִים דִּילְמָא אוּלַי זִימְנָא פַּעַם חַד אֶחָד לֵיהּ לוֹ לֵימָא לוֹמַר מַאן מִי מִילְּתָא דָּבָר מִינַּהּ מִמֶּנָּה קַמָּא רִאשׁוֹן קָתָנֵי שׁוֹנֶה בַּמִּשְׁנָה תְּיוּבְתָּא קֻשְׁיָה
-
-
מבנה
-
מילת מפתח תרגום משמעות איכא דאמרי יש שאומרים נוסח אחר בסוגיה אלא לא כך אלא אחרת פתיחה לשינוי, בדרך כלל בא בתירוץ אמרי אומרים פתיחה לאמירת רבים (בסוגייתנו פעם אחת באה כתשובה ופעם כמימרא סתמית) אמר לך אילו היה כאן היה אומר לך מתרצים קושיה שנשאלה על חכם שלא בפניו המילה "אמרי" – כאשר היא מופיעה אחרי שאלה היא מסמלת תשובה. אבל בתחילת סוגיה היא פתיחת מימרא (שהרי לא הייתה שאלה קודם).
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
השוואה
התלמידים ישוו בין שתי הנוסחאות, מה ההבדל ביניהם.
-
הסבר
התלמידים יבינו מה הדיוק מהמילה "מסרה לרועה" (ולא מסרה לאחר)…
-
סיכום וניסוח
התלמידים יסכמו בכתב ובע"פ את הסוגיה "תחתיו" – מה האפשרויות, הבעיות והמסקנה. ומהן שתי הנוסחאות של הסוגיה.
-
קשיי הבנה
הדיוק "מדקתני מסרה לרועה . . ש"מ מאי מסרה לרועה לברזיליה". בפשטות, "מסרה לרועה" הכוונה שבעל הבית מסר לרועה, ולא שהרועה מסר לתלמידו! אלא דיוק זה בא בהמשך לַדיוק בתחילת הסוגיה ש"תחתיו דשומר" (כי תחתיו דבעה"ב, זו כבר משנה מפורשת). ואם כן, "מסרה" הכוונה שהשומר מסרה. אם כך היה מתאים לומר שמסרה לאחֵר, ומכך שאומרים "מסרה לרועה" מובן שהכוונה היא מסירה מיוחדת למישהו מיוחד.
-
-
ערכים
-
אחריותעל אדם לשמור על בהמותיו, רכושו וחפציו שלא יזיקו. העברת אחריות לאדם לא אחראי, אינה פוטרת מאחריות אישית. אם הנזק אירע באונס, נקל מעל האדם. אך אם אירע כתוצאה מרשלנות, נחמיר עליו.
-
-
הלכה
-
הלכהשומר שמסר לשומר, השומר הראשון חייב (הכלל הוא שהלכה כרבא, כי הוא "בתראי"). אחר כך השומר הראשון יעשה דין עם השומר השני, אלא אם כן השומר השני הוא או בנו, בן ביתו או עוזרו ("ברזיליה") שאז הוא נכנס תחת הבעלים (שו"ע חו"מ סימן שצו סעיף ט). (ואם יש עדים או שהשומר הראשון ראה, הרי השומר הראשון נאמן בשבועה)
-