לומדים מהגמרא
סוגיה 6
תולדות מבעה ואש ודין צרורות
דף ג עמוד ב מאי ניהו . . לפוטרה ברה"ר
-
שאלת פתיחה
פתיחה: סקירה של השאלה המרכזית (על איזה 'תולדות' התכוון רב פפא שהן לאו כיו"ב). של האבות שנבדקו עד כה (לפי סדר המשנה: השור (קרן, שן ורגל) והבור).
דיון בכיתה: א. אלו אבות נוספים נותרו לנו לבדוק לפי סדר המשנה? (מבעה והבער).
ב: אם נמצא שכל התולדות הם כיוצא בהן מה נעשה? (התשובה תהיה נחזור אחור ונחפש לפחות דוגמה אחת של תולדה שאינה כיוצא בו של האב)
-
יסודות התורה שבעל פה
-
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני – הלכה שהועברה במסורת התורה שבעל פה איש מפי איש עד משה רבינו. בהלכה למשה מסיני לא שייך שתהיה מחלוקת
-
-
דמויות
-
רבא
-
רב פפא תלמידו
-
-
מושגים
-
'כוחו'פעולה הנעשית לא באופן ישיר מגוף האדם אלא על ידי כח האדם. מבחינה הלכתית 'כוחו' נחשב כ'גופו' לעניין חיוב.
-
'צרורות'אבנים שהושלכו כתוצאה מהליכתה של הבהמה והזיקו (הלכה למשה מסיני שמשלם רק חי נזק)
-
תשלומי שורשני הבדלים בין תשלומי שור תם לבין תשלומי שור מועד. תם: משלם חצי נזק 'מגופו' – רק לפי שווי גופו. מועד: משלם נזק שלם 'מן העלייה', מנכסיו גם אם הנזק הוא יותר מערך גופו של המזיק.
-
ברש"י
-
תשלומי ממוןחוב ממוני אותו אדם משלם לחברו בגלל שהחסיר את ממונו.
-
תשלומי קנסחוב ממוני המול על האדם כעונש או כהרתעה ולא כהשלמת ממון שהחסיר לחברו)
-
-
תוכן
תולדה דמבעה (שן או – ב' אופנים באדם) וההוכחות שהיא כמבעה. תולדה דאש והוכחה שדינה כאש. תשובת הגמרא – רב פפא התכוון לצרורות. הסיבה למה נקראים תולדה דרגל לדעת רב פפא ולדעת רבא
-
רשי ותוס'
-
רש"י ותוס'
תוד"ה תולדה ישן – קושיה מהמשך הגמרא שנקרא אב תוד"ה והתנן –דחיית הגמרא היא: שאינו כיוצא בו
תוד"ה כיחו וניעו – מהו 'כיחו' ו'ניעו'? (לרש"י – רוק הפה ומי האף. לתוס' – שניהם מהפה, על ידי כח או על ידי נענוע)
תוד"ה לפוטרו ברה"ר – מדוע זה פשוט יותר מאופן התשלום (עליה)?
תוד"ה אמאי קרו לה תולדה דרגל – הסבר השאלה – מדוע לא נקרא בשם עצמאי
-
הוראת התוס'
תוס' ד"ה תוכן כללי / מטרות הקדמה / העשרה מבנה תולדה ישן קושיה מהמשך הגמרא שישן נקרא אב מטרות: א. עיון במקורות התוספות. ב. הבנת התירוץ 'בלאו הכי פריך שפיר'. הקדמה: לעיין עם התלמידים בדף ד' עמוד א למטה – קושיית הגמרא לרב – כיצד מסתדרים המילים 'דרכן להזיק – והתירו 'בישן'. ולפי זה תובן קושיית התוספות כאן והתנן פשט בדחיית הגמרא – שאינו כיוצא בו (ולא – שישן הוא אב) מטרות: א. עיון במקורות התוספות. ב. לימוד פשט על ידי השוואת הסוגיות (הסוגיה הבאה מבהירה את פשט דחיית הגמרא בסוגיה שלנו).
הקדמה: לעיין עם התלמידים בסיום פרק ב' (כו, א במשנה ובגמרא (כו, ב) למעלה: מנא הני מילי (ושם: שישן נלמד מהפסוק 'פצע תחת פצע') קושייה סמויה: האם כוונת הגמרא בדחיה היא שישן אינו תולדה כי אם אב, או שהוא תולדה אבל כיוצא בה?
דעת התוספות: הדחיה היא שאינו כיוצא בו. ההוכחה לכך: מזה שהגמרא לא הביאה את הפסוק הנ"ל
כיחו וניעו מהו 'כיחו' ו'ניעו'? לדעת רש"י: כיחו – רוק הפה, ניעו – מי האף. לדעת התוס' (שניהם מהפה): כיחו – יוצא מהגרון בכוח, ניעו – על ידי נענוע הרחבה: היתרון בדעת רש"י – יש הבדל ברור בין כיחו לניעו, היתרונות בדעת התוס': א. הוכחה ממסכת נידה. ב. מתאים ללשון 'כיחו' ו'ניעו'. לפוטרו ברה"ר מדוע זה פשוט יותר מאופן התשלום (עליה)? מטרות: א. זיהוי החילוק (רבא מסתפק רק באופן התשלום ולא לגבי הפטור ברשות הרבים). ב. הבנת הטעם (היסוד: בא להקל. וההבנה מהי קולא ומהי חומרא)
הקדמה לתירוץ – דיון בכיתה: מהי 'חומרא' ומהי 'קולא'? חצי נזק או נזק שלם? 'מגופו' או 'מן העלייה'? קושיה: מדוע העדיף רבא ללמוד צרורות מרֶגל לפוטרם ברשות הרבים ולא לגבי תשלום מן העלייה? תירוץ: כיון שה'הלכה למשה מסיני' באה להקל בדין צרורות לכן: לגבי פטור ברשות הרבים, ברור שאין להחמיר בהם יותר מרגל. הספק אם יש להקל בהם גם באופן התשלומים 'מגופו'. אמאי קרו לה תולדה דרגל הסבר השאלה – מדוע לא נקרא בשם עצמאי מטרות: יש להסביר גם את סברת הגמרא בשאלה
שאלה סמויה: לאיזה אב רצתה הגמרא בשאלה לייחס את צרורות? הלא היא דומה לרגל?) ביאור: השאלה היא שיקראו לצרורות שם בפני עצמו (ולפי זה תשובת הגמרא – זה שקוראים לה תולדה דרגל הוא ללמד הלכה שפטורה ברשות הרבים)
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
תולדה דמבעה
(שן או – ב' אופנים באדם) וההוכחות שדינם כמבעה. תולדה דאש והוכחה שדינה כאש.
-
תשובת הגמרא
רב פפא התכוון לצרורות. הסיבה למה נקראים 'תולדה דרגל' לדעת רב פפא ולדעת רבא
-
-
הלכה
-
אדם המזיק* שו"ע חו"מ סי' שפד סעיף א
-
דין צרורות* (שו"ע חו"מ סי' ש"צ סעיף ג: פטורים ברה"ר ומשלמים מן העליה (כרב פפא) והטעם: א. רב פפא הוא בתראה (תלמידו של רבא) ב. מעדיפים פשיטותיה דר"פ מהספק של רבא (ביאור הגר"א שם)
-