האם יש מצווה להשיב אבדה שאין בה סימן כלל

שאלת פתיחה

האם לדעתכם מוטי חייב להשיב את הסידור לגרשון?

יסודות התורה שבעל פה

• גמרא -פירוש פשט המשנה –

  התפקיד הראשון והבסיסי של הגמרא הוא לפרש את פשט המשניות (כמו: "מאי אנפוריא"?).

• תנאים ואמוראים - חידוש –

  הלכה שאין בה חידוש לא תיאמר בבית המדרש. כאשר אין רואים את החידוש, נשאלת השאלה "פשיטא". התשובה לכך היא: "לא, צריכא" – הדבר נצרך, מחודש. ללא החידוש הייתי אומר ("מהו דתימא") שהדין הוא שונה, ולכן בא החידוש להשמיענו שאין הדין כן (קא משמע לן). 

  לכל אמירה של חכמים צריכה להיות משמעות מעשית – "נפקא מינה". כמו למשל שזיהוי תלמיד חכם הוא שאינו משנה בדבריו, ה"נפקותא" היא שמחזירים לו אבֵדה בטביעות עין.

מבנה

• מילות מפתח

  מילת מפתח	פירוש	הגדרה
  הֵיכִי דָמֵי	איך מדובר	שאלת בירור
  לְעוֹלָם	באמת	תירוץ החוזר לסברה שנדחתה
  מַאי	מה	שאלת בירור

ערכים

• החכם ניכר בדיבורו
  אנשים מסתכלים על הנהגותיו ודיבוריו של ילד יהודי. עליו להקפיד יותר על שפה נקיה (צניעות בדיבור, פוריא), להתרחק מהתרברבות (ענווה, מסכת) ולהתרחק מהשקר מלבד מקרים בהם עושה זאת כדי לא לפגוע ביהודי אחר (אושפיזא), אזי מותר לו לשנות בדיבוריו.
• צניעות
  יש חלקים בגוף האדם שהתורה מצַווה לשומרם צנועים (מכוסים), כך גם הדיבור עליהם צריך להיות בצניעות (לא בשפה 'גסה'). לכן בענייני צניעות אדם יכול לשַנות בדיבורו [אבל אם מישהו נוהג שלא בצניעות – כגון: מדבר או מראה דברים לא צנועים, או שפוגע במצווה שלנו להיות צנועים, אפילו אם זה איש מבוגר – חייבים לספר ולדווח מיד למבוגר].
• לפנים משורת הדין
  כשיהודי מבין שהתורה והמצוות הן מתנה של השם ועל ידם אנו מתחברים עם הבורא, יהודי מחפש לעשות יותר, ולא רק כדי 'לצאת ידי חובה' לפי הדין. *קשיי תלמיד: א. הסברת הסיבה שחכמים משנים בדבריהם ב"פוריא", עניינים שבצניעות. שאין משתפים בעניינים הקשורים עם צניעות גופו של האדם (כמו היכן הוא ישן וכו'). רק במקום פגיעה (ראה בערכים – צניעות). ב. איך מותר לומר דבר-גנאי על חבֵרו – אושפיזא – אפילו שזה לטובתו? א. מדובר במקרה שיודע שחבֵרו מעדיף את זה. ב. לפי התוספות, אומר את זה רק לאנשים לא מהוגנים, ולאנשים מהוגנים אומר את האמת.