מעלין בקודש
---
רשת חינוך חבד

לומדים מהגמרא

סוגיה 7

האם נתקל פושע?

דף כט עמוד א
רבי יהודה אומר וכו' . . כט, א במתכוין לזכות בחרסיה

+
  • שאלת פתיחה

    פתיחה: ישראל הלך עם כוס מים חמים ולפתע נתקע ברל שולחן ומעד – המים החמים נשפכו על שאול ונהייתה לו כווייה. האם על ישראל לשלם לשאול?

    דיון בכיתה: מצד אחד הוא לא הסתכל מסביב והוא פושע, מצד שני זה היה באונס. לאחר הצגת הדעות בכיתה המורה יציג את נוסח השאלה בגמרא "נתקל פושע הוא או לאו פושע".

  • יסודות התורה שבעל פה

    • יסודות התורה

      הגמרא כמבארת פשט במשנה ("היכי דמי מתכוין"), כפל דוגמאות במשנה בא ללמד ("מדקתני תרתי). מחלוקת – חתירה לאמת – ההוכחה לכך: הודאה במקרים מסוימים (מודים חכמים לר"מ וכו'")

  • מושגים

    • פשיעה, אונס
      (רחמנא פטריה והמקור לכך).
    • ידע עולם:
      רוח מצויה, ייבוש קנקני חרס בגג, שרעתא (התרחבות) דנהרא.
  • מבנה

    • היכי דמי (שני פעמים), אמאי, והתניא, אלא, וממאי, היינו הך, הכי קאמר, בשלמא . . אלא (שני פעמים), וכן אמר רב.

  • תוכן

    ג' הסברים בפירוש 'אינו מתכוין': א. הסבר רבה ופרכת אביי, ב-ג. שני הפירושים / מחלוקות לדעת אביי וביאורן. ההכרח לביאורו. ביאור שתי המחלוקות בברייתא בכד ובגמל

  • רשי ותוס'

    • רשי ותוספות
      תוד"ה אמר רבה (חלק ראשון) מדוע רבה לא מעמיד במתכוין לשבור? (לא משמע כן מלשון המשנה 'נשברה'). 

      תוד"ה ואונס – לכאורה הרי אדם חייב גם באונס! (באונס גמור פטור)

      *תוד"ה והתניא קושיה שניה בתוס'???

      תוד"ה אלא גמלו – מדוע לא מעמידה הגמרא כדו בשעת נפילה וגמלו לאחר נפילה (בדוגמת מים וחרסית במשנה)? (ב' תירוצים: א. הפשטות היא להיפך: סתם חרס – מפקיר, וסתם נבילה – אינו מפקיר. ב. מדנקט "כדו ולא סלקו" משמע שזהו גם לאחר נפילה, ומזה שכד בשתיים, גם הגמל בשתיים)

  • העשרה

    • העשרה
      תוד"ה ושמואל אמר (דף כז, ב) חלקו הראשון (עד ונראה לדקדק)

      תוד"ה פליגי חלק שני (מ'והשתא') מדוע חכמים מודים ב'אבנו סכינו ומשאו' ורבי מאיר מודה ב'קנקנים'? (שני המקרים הם בשתי המחלוקות: חכמים מודים לר"מ בשעת נפילה (סכינו ומשאו אינם נשברים ואינו מפקיר), ר"מ מודה לחכמים לאחר נפילה, במפקיר נזקיו (קנקנים נשברים) לאחר נפילת אונס) (הסבר בפשט בתוד"ה מדמתני' בתרתי בסופו "והאי דנקט וכו' – זהו אורחא דמילתא)

      תוד"ה הוחלק אחד במים – מדוע לא מפרש להיפך: הוחלק במים – לאחר נפילה, לקה בחרסית – בשעת נפילה? (א. סתם חרסים מפקיר, ומים – לא. ב. רב העמיד את המחלוקת במים בדלא אפקרינהו שזהו דווקא בשעת נפילה (משא"כ מפקיר נזקיו – הוא גם בשעת נפילה וגם לאחר נפילה))

      מה הכריח את אביי לומר שחולקים בתרתי? (הוכרח מלשון המשנה) (שיטה מקובצת בשם תלמיד רבינו פרץ)

  • דף הגמרא

    תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
    תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
  • ערכים

    • ערכים
      "מודה ר"מ לחכמים ומודים חכמים לר"מ" – מעלת ההודאה. "איכא דרכא אחרינא – פושע הוא" לעניין יראת שמים (על אדם להתרחק ממקום שיכול להביא לו נזק ביר"ש)
  • הלכה

    • הלכה
      שו"ע חו"מ סי' תיב סעיף ד בתחילתו: "מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא" (ועיין בבאר הגולה שם המקור לפסיקה זו)
    • הלכה למעשה
      אופן הא' – אונס גמור ודאי פטור להלכה. אופן הב' – האם הלכה תהיה כרבי מאיר נתקל פושע או כחכמים שסוברים נתקל לאו פושע? מצד הכלל 'יחיד ורבים הלכה כרבים' נפסוק נתקל אינו פושע ופטור. אופן הג' מפקיר נזקיו – למרות שכאן זוהי מחלוקת בין חכמים לרבי מאיר (ולכאורה ודאי הלכה כחכמים שמפקיר נזקיו פטור) נמשיך ונדון בזה בסוגיה הבאה ורק שם נראה מה נפסק להלכה.
PREV