"נפלה לגינה ונהנית" – כיצד?

שאלת פתיחה

יסודות התורה שבעל פה

• מידות שהתורה נדרשת בהן -'קל וחומר'

  התורה תכתוב את הדין המחודש יותר (חמור) וממנו נלמד מסברה והגיון את הדין הפחות מחודש (קל).

• מקרה

  הגמרא מבררת את המקרה המדויק בו עסקה המשנה. לעתים מעמידה הגמרא את המשנה במקרה מסוים בלבד, זהו הנקרא 'אוקימתא' – הַעֲמָדָה (ראה סוגייתנו "נפלה לגינה ונהנית" איך בדיוק נהנתה).  

• חידוש

  התורה שבעל פה אינה אומרת דבר המובן מאליו (אם לא כן השאלה הנשאלת היא" פשיטא"), אלא אם כן באה ללמד על מקרה מסוים המחודש שהיה ניתן לומר שדינו שונה ("מהו דתימא". . .קמ"ל). 

• העברה במסורת

  דברי האמוראים הועברו בעל פה. הם הועברו בלשון הקודש כמתכונת המשנה, בצורה מקוצרת. לעתים זכרו רק מילה אחת על המשנה (כמו בסוגייתנו "אמר רב בנחבטה") והבנתה הייתה נתונה לפרשנות בית המדרש.

  פירוש דברי האמוראים הראשונים – ראה יחידה 4

  אמוראים – 'לשיטתו' – לכל חכם הייתה שיטה ודרך משלו, שלפיה פסק בכל הסוגיות הנוגעות לעיקרון זה.

   

  לא מבעיא קאמר' –  החידוש יכול להיות בשתי אופנים: א. דוקא קאמר – בא למעט מקרים אחרין (כמו נחבטה ולא אכלה) ב. 'לא מבעיא קאמר' – כלומר בא להוסיף מקרה מחודש, נוסף על האחרים שהם מובנים מאליהם. כמו אפילו נחבטה ואצ"ל שאכלה חייבת). (רואים זאת גם בהמשך הסוגיה, שמ"ד הוחלקה 'דוקא קאמר', ומ"ד דחפתה – 'לא מבעיא קאמר').

מבנה

• מילת מפתח	תרגום	משמעות
  אי נמי	אם גם	אפשרות נוספת
  אמרי	אמרו	פתיחה לאמירת רבים (בדרך כלל – פתיחת תשובה).
  הכי השתא	איזו השוואה (כך, עכשיו?)	קושיה מכך שאין להשוות בין המקרים או הדינים
  ואימא	ואומר	ניסיון תשובה שבדרך כלל נדחה
  לא שנו אלא	לא שנינו במשנה, אלא	(רק במקרה מסוים) אוקימתא  במשנה
  לימא	אולי נאמר	ניסיון פירוש / תשובה שנדחה
  מאי טעמא	מה הטעם	שאלת בירור

   

ערכים

• סבלנות
  'איבעי לך לאעבורי חדא חדא". הסבלנות מונעת נזק. כמו בנסיעה במכונית או באופניים במהירות מופרזת שבסופו של דבר עלולה להזיק ולעכב יותר.
• הגנה
  "תחזור לדעת" הכוונה היא שהבעלים לא שמר כראוי (רש"י). ברגע שנגרם נזק כתוצאה מכך שהבעלים לא שמר, זה נחשב כאילו הוא עשה זה מדעתו. גם בעבודת השם, כאשר מישהו רואה מכשול רוחני או גשמי, עליו לגדור אותו כראוי, ואם לא – זה נחשב כאילו מכשיל מדעת.