לומדים מהגמרא
סוגיה 8
מציאה במקום ציבורי (הספֵקות)
דף דף כד עמוד א "איבעיא להו" עד הת"ש השני
-
שאלת פתיחה
האם על מוטי להכריז על הארנק? נמקו את דעתכם!
-
יסודות התורה שבעל פה
-
איבעיות
הגמרא מביאה איבעיות (שאלות), שהן ספיקות בפירושי ההלכות או בנושאים חדשים שלא הוזכרו. האיבעיות ששאלו תלמידים את רבותיהם או שאלו בישיבה. לכל איבעיא יש שני צדדים (האם אנו אומרים כך, או דילמא, אחרת).
-
בעיא מורכבת
לעתים הספק כלל כמה וכמה שלבים. אם יתורץ באופן אחד (אם תמצא לומר) עדיין יוקשה ספק נוסף. לרוב הפוסקים הלכה נפסקת כ'אם תמצא לומר'.
-
פשיטתם
אופן פשיטת הבעיא, היא ממשניות, ברייתות או מעשה רב.
-
ברור זהות התנא
משנה או ברייתא שנשנתה ללא שם, בנושא שבמחלוקת הגמרא מנסה לברר מיהו התנא ("מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא? רשב"א!").
-
המשנה מדויקת בדוגמאותיה
כאשר המשנה נוקטת לשון מסוים, יש בכך הוראה שהדין הוא דווקא במקרה זה ולא במקרה יותר מחודש ממנו (כמו בסוגייתנו: כאשר הברייתא מביאה שמצא מעות במקום שהרבים מצויים שם, הרי אלו שלו – מובן שאם אין הרבים מצויים שם, חייב להכריז). אם לא כך, תישאל השאלה "מאי איריא", כלומר: מדוע נקטה המשנה דוגמה זו ולא אחרת.
-
-
דמויות
-
רבי שמעון בן אלעזרמתלמידי רבי מאיר. בדור החמישי, האחרון של התנאים.
-
-
מושגים
-
בית כנסת ובית מדרשבימיהם היו בתים נפרדים לתפילה וללימוד תורה. חלק מבתי הכנסיות היו מחוץ לעיר ובגלל המרחק ממקום יישוב העמידו בהם שומרים.
-
סימניםסימני אבֵדה על ידם מחזירים אבֵדה לטוען שאִבְּדה. יש סימנים מובהקים, כמו: נקב יש בצד אות פלוני בגט – שבהם חייב בוודאות להחזיר. יש סימנים שאינם מובהקים, כמו צבע וגודל. בגמרא יש ספק אם החיוב להחזיר בסימנים הוא מדברי תורה או מתקנת חכמים. כמו כן יש דיון ביחס לדברים שונים אם הם נחשבים לסימן, מֵהם: מניין, משקל, מקום, צורה ועוד.
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
ביאורי מילים מרכזיות בסוגיה-
קָאָמַר – אוֹמֵר
אֲפִי' – אֲפִלּוּ
אִבַּעְיָא – נִשְׁאֲלָה
לְהוּ – לָהֶם
דִּלְמָא – אוּלַי
תָּא – בֹּא
מַאן – מִי
דִּידַן – שֶׁלָּנוּ
הַשְׁתָּא – עַכְשָׁו
לְמֵימַר – לוֹמַר
לֵיהּ – לוֹ
בָּתַר -אַחַר
ת"ש – תָּא שְׁמַע – בֹּא וּשְׁמַע
אִי – אִם
מַאי – מָה
אִיכָּא – יֵשׁ
בְּהוּ – בָּהֶם
פיסוק: התלמידים יפַסקו ויזהו את קטעי האיבעיא, לפי המונחים "את"ל, או דלמא" / או.
חילוק בין הברייתא לבין הגמרא (על פי הבדלי השפה).
-
-
מבנה
-
מילות מפתח
קישור: התלמידים יקַשרו בין כל את"ל לדילמא הקודמת
*קשיי לומד: הבנת ה"אם תמצא לומר", כיצד היא מתייחסת לאופן אחד מתוך שני אופני הבעיא.
מילת מפתח פירוש משמעות אִבַּעְיָא לְהוּ נשאלה להם שאלת בירור תָּא שְׁמַע בא ושמע ניסיון תשובה הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כאן במה אנו עוסקים תירוץ אוקימתא אֶלָּא אלא תירוץ המשנה מהנאמר קודם לו לְעוֹלָם באמת תירוץ החוזר לתשובה שנדחתה
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
רעיון מרכזי, היסק:
התלמידים יזהו את הנקודה המרכזית של הבעיות (בירור ההלכה בפועל – המוצא אבֵדה במקום ציבורי של יהודים או של גויים, מה הדין?)
-
פרשנות
1. אֵילו שתי אפשרויות יש ב"בתי כנסיות" (כנענים או ישראל), ומה הנפקא מינה ביניהם (אם גם ברוב ישראל הרי אלו שלו). 2. אֵילו שתי אפשרויות יש ב"המוצא מעות" (צרורין, או מפוזרים) ומה הנפקא מינה ביניהם (אם אבידה שיש בה סימן במקום ציבורי הרי אלו שלו).
-
ניתוח
איזה ספק רוצה הגמרא לפשוט מהתא שמע הראשון (הספק הראשון – רשב"א דיבר גם ברוב ישראל).
-
ניתוח והיסק
התלמידים ינסו לפשוט את האיבעיא מעצם מהברייתא – ע"י ההדגשה בתי כנסיות וכו' – מי אומר אותה (רשב"א) ומה רואים מכך (שגם ברוב ישראל הרי אלו שלו).
-
-
ערכים
-
אופן ההנהגה בבית כנסתבית הכנסת הוא בית השם. כשאנו מגיעים לבית הכנסת, עלינו לשבת יפה במקום ולהתרכז בתפילה ובקריאת התורה. בית הכנסת הוא לא מקום לפטפוטים או למשחקים (רק בחצר בית הכנסת לאחר התפילה). (אנו רואים בסוגיה שרק השומרים הגויים היו מחטטים בחפצים ולכן בדרך כלל הם היו מוצאים את האבֵדות, אפילו שהיו שם יותר יהודים (ע"פ דברי הרשב"א)).
-
-
הלכה
-
הלכהבחלק זה עדיין זו לא נפסקה ההלכה, ראה בסוגיה הבאה
-