לומדים מהגמרא
לומדים מהספר
סוגיה 9
הזיקה במי לידה
דף נח עמוד א "ירדה כדרכה – נח, ב. – תיקו"
-
שאלת פתיחה
דיון בכיתה: האם עליו לשלם על הנזק ומדוע? (מצד אחד היה אסור לו להיכנס כי היה שלט שאסור להיכנס, אבל מצד שני הנזק שעשה היה באונס והוא לא נגע בצבע הטרי)
מטרה: התלמידים יעיינו ויזָכרו במה שכבר למדו, שיש מחלוקת בדין "תחילתו בפשיעה וסופו באונס". גם כאן לכאורה זהו אותו מקרה: הכניסה שלו הייתה בפשיעה לענין הצבע הטרי, אבל בפועל הוא הזיק באונס שנתקל בקופסה ולא שנגע בצבע הטרי.
הצעה נוספת לשאלה בכיתה: במהלך טיול שנתי הקיא יואב המדריך באוטובוס והריפוד ניזוק. נהג האוטובוס תובע את יואב או את הנהלת התלמוד תורה על הנזק. האם הם חייבים לשלם? (לכאורה נקרא גם תחילתו בפשיעה וסופו באונס)
-
יסודות התורה שבעל פה
-
איבעיות
הגמרא מביאה איבעיות (שאלות), שהן ספיקות בנושאים חדשים או בפירושי ההלכות. האיבעיות ששאלו תלמידים את רבותיהם או שאלו בישיבה. לכל איבעיא יש שני צדדים (האם אנו אומרים כך, או דילמא, אחרת).
-
פשיטתם
אופן פשיטת הבעיא, היא ממשניות, ברייתות או מעשה רב.
-
סיום ללא פתרון
– החכמים חוקרים רק עד כמה שידם מגעת, כאשר אין תשובה לאיבעיא היא עומדת בעינה – "תיקו".
-
הלכה במקרה של ספק
במקרה של 'ספק' הולכים באיסורים להחמיר. כגון: אם יש לנו ספק אם דבר מסוים אינו כשר – נאסור אותו. ואילו בדיני ממונות (ראה בערכים 'איסורא' ו'ממונא') – נעמיד הממון בחזקתו. ואם תפס מחבירו – יש מחלוקת בין הפוסקים אם מוציאים ממנו (לדעת הרמ"א) או אין מוציאין ממנו (דעת המחבר).
-
-
דמויות
-
רבי ירמיהעלה מבבל ללמוד אצל תלמידי רבי יוחנן, רבו המובהק היה רבי זירא. מפורסם בבעיות שהעלה שחקרו בדקדוקי הלכות.
-
העשרה: איבעיות דרבי ירמיהרבי ירמיה היה דקדקן גדול בהלכה והיה מקשה "איבעיות" רבות. פעם נאמרה ההלכה שכאשר מוצאים גוזָל בתוך חמישים אמה מהשובך הרי הוא של בעל השובך שנפל ממנו, אבל אם במרחק רב יותר הרי אלו שלו. שאל רבי ירמיה: מה הדין אם רגלו אחת של הגוזל בתוך חמישים אמה ורגלו השנייה מחוץ לחמישים אמה?.. ועל זה הוציאוהו מבית המדרש, אבל אחר כך נשאלה שאלה אחרת ולא היה מי שישיב עליה. לרבי ירמיה הייתה תשובה לשאלה ועל זה החזירוהו לבית המדרש (ב"ב כג, ב).
-
-
מושגים
-
תחילתו בפשיעה וסופו באונסראה סוגיה 4
-
-
אוצר מילים, קריאה והיגוי
-
-
ארמית עברית אַלִּיבָּא לְפִי אָמְרִינַן אוֹמְרִים אָנוּ בָּעֵי שָׁאַל גַּוָהּ תּוֹכָהּ דִּילְמָא אוּלַי הָכָא כָּאן חֲזִי רָאָה מַאן מִי מִי הַאִם כללי מילים: א בראש מילה, קא, ד. אותיות מתחלפות אסתמורי = השתמורי.
-
-
מבנה
-
מילת מפתח תרגום משמעות בעי שאל שאלת יחיד תיקו תעמוד האיבעיא לא נפתרה
-
-
רשי ותוס'
-
לאסתמורי בגוה
רש"י מפרש את מילות הגמרא: ד"ה "לאסתמורי בגוה
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות -
חשיבה והבנה
-
הבנה: ב' ההבנות בדברי רב 'בנחבטה' – האם 'דווקא' או 'לא מבעיא'.
ב' ההבדלים בין 'מבריח ארי' ל'נפלה לנחבטה'.
הנפקא מינה בין 'הוחלקה' לבין 'דחפתה', איפה יותר יש להחמיר ומה נלמד בכ"ש.
סברות המחלוקת, אם רק באותה ערוגה או גם מערוגה לערוגה
פירוש רב פפא בדברי רבי יוחנן.
קשיי תלמיד: א. "תצא לדעת" משתמע לעתיד, אבל בפועל הכוונה היא שלאחר שיצא הבעלים יידעו שהיא הייתה במקום הנזק. ב. "תחזור לדעת" משתמעת לחזור לדיר, בפועל המשמעות היא שתחזור שוב למקום הנזק. ג. כוונת דברי רב פפא "אע"פ שתחזור שלא לדעת" – אינה מפורשת, שהכוונה לחייבו תמיד עד שישמור שמירה מעולה, כמבואר ברש"י.
סיכום וניסוח: התלמידים יסכמו בכתב ובע"פ את שלושת הנושאים: א. "כיצד נהנית"? דברי רב ופירושן. ב. "איך נפלה". המחלוקת והנפקותא. ג. "עד מתי משלמת רק מה שנהנית", מחלוקת רב כהנא ורבי יוחנן (רב פפא).
-
-
ערכים
-
החכם רואה את הנולד – להיות אדם מתוכנן.אדם צריך לחשב ולתכנן את מעשיו וכך למנוע נזק מעצמו. החכם רואה את הנולד ולכן גם כאן היה עליו לחשוב על כך שפרתו צריכה ללדת ולשמור עליה יותר, ומשלא נהג כך – חייב!
-
-
הלכה
-
הלכההשו"ע פסק: תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב. (אמנם בעייתו של רבי ירמיה לא נפשטה, אך היא הייתה רק לדעת מאן דאמר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור)
-