תולדות שן, רגל ובור

שאלת פתיחה

יסודות התורה שבעל פה

• תוד"ה וממונך: 'לאו דווקא' – כאשר נשנה דבר במשנה אך אינו להלכה. הסיבה שנשנה הוא בגלל שגרת הלשון, או 'לשון העולם' (כגון בסוגייתנו 'וממונך' נשנה בבור בגלל שגרת לשון המשנה ביחס למזיקים אחרים)

מבנה

• מילת מפתח	תרגום	משמעות
  אלא	אלא	תירוץ החוזר בו מהנאמר קודם
  אילימא	אם נאמר	ניסיון תירוץ שנדחה
  הא לא קשיא	זאת לא קשה	דחיית קושיא מסויימת
  היכי דמי אי . . ואי . .	איך מדובר	שאלת בירור המקרה

   

תוכן

רשי ותוס'

• תוד"ה לא י' כתיב

  ב' ביאורים במסקנת הגמ' זה אב למיתה וזה אב לנזקין (לרש"י – שניהם נרמזים בכתוב. לתוס' – שניהם נלמדים מסברה)

  מבנה: א. דעת רש"י (סתם בור – י'). ב. ג' קושיות ג. דעת התוס'  (סתם בור – עמוק הרבה, י' נלמד מסברא מ'והמת יהיה לו', וגם ט' נלמד מסברא) ד. דעת הירושלמי. י' וט' נרמזים ב'כי יפתח וכי יכרה', אך פשטות הכתוב בבור י'

• תוד"ה בין לרב בין לשמואל.

  קושיה ותירוץ. רב פוטר מחבטה רק בבור, שהקרקע אינה שלו, ולא בחפץ שחבטה שלו.

• תוד"ה משורו למדנו

  מאיזה אב בשור נלמדת תקלה? (בהוה אמינא – קרן. במסקנת התוס' – קרן ובור)

   

  מבנה:

  א. איזה אב בשור ומדוע (קרן, דשן ורגל פטורין ברה"ר). ב. דחיית קושיה (אם נלמד מקרן שיהי' בהם דין תם (מהרש"א) – כיון שזה שייך רק בבעלי חיים) ג. קושיה. ((יש פירכא – שור הוא ב"ח וכוונתו להזיק). ד. תירוץ רשב"ם (נלמד בצד השוה מבור ושור). ה. קושיה (שיפטור בו הכלים כבור, ומצינו שרק חייב בהם כלים)

• רש"י ד"ה וזה אב לנזקין

  ב' הלישנות: א. מדיוקא דקרא והמת יהיה לו (הא בט' חייב רק בנזקין). ב. מ"ונפל שמה שור" – משמע בין מת ובין הוזק)