שינוי שם במקח וממכר

שאלת פתיחה

יסודות התורה שבעל פה

• דיוק לשון התנא

  לשון המשנה מדוייקת. גם אם שינה התנא בין מילים נרדפות (כד וחבית), שינוי זה בא ללמד הלכה.

מבנה

• מילות מפתח

   

  מילת המפתח	פירוש	משמעות
  אָמַר רַב		פתיחת מימרא
  אִלֵּימָא	אם נאמר	ניסיון אוקימתא / הסבר שנדחה
  הֵיכִי דָמֵי	איך מדובר?	שאלת בירור המקרה
  לָא צְרִיכָא	– לא (כפי שחשבנו אלא), צריך!	אוקימתא במקרה מסוים
  מַאי נָפְקָא מִנָּה	מה יוצא ממנה להלכה	שאלת בירור החידוש ההלכתי
  מַהוּ דְתֵימָא	מהו שתאמר	לולי דברי החכם, היה ניתן לומר באופן אחר
  קמ"ל	משמיע לנו	השמעת חידוש
  תְּנַן	שנינו במשנה	פתיחה להוכחה או לתיובתא

• תבנית:

  פתח ב.. וסיים … ותנן נמי…פתח ב.. וסיים ב..

תוכן

רשי ותוס'

• תוד"ה המניח חלק ג.

  (חלקים א-ב ילמדו כהעשרה)

  נושא: מדוע שלא יראו לפי סכום הכסף אם הוא מחיר של כד או חבית?  (ב' תירוצים) (תירוץ א: ההבדל במחיר לא גדול. תירוץ ב: מכר לו כדים / חביות במחיר מאתיים זוז)

  מבנה: התלמידים יזהו את השאלות והתשובות לפי מילות המפתח 'וא"ת' – וי"ל'

• תוד"ה קמ"ל

  נושא: מדוע לא נלמד רוב בממון בק"ו מדיני נפשות? (בממון יש מיעוט ויש חזקה, משא"כ בדיני נפשות) 

  מושגים: דיני נפשות ומשמעות 'מיעוט כמי שאינו', "רובא דליתיה קמן" 

  מבנה: התלמידים יזהו מילות שאלה ותשובה: תימה – וי"ל

העשרה

• הלכה

  מה יהיה הדין אם התנה עמו שישלם לו יינו? עיין במשנה דף קטו, ב מה יהיה הדין אם לא נסדקה החבית של דבש אלא נשברה? עיין בגמרא שם הב"ע בשיכול להציל ומה יהיה הדין אם בעל היין אינו רוצה לשפוך את יינו? שו"ע חו"מ סי' רס"ד סעיף ה

   

• תוד"ה המניח חלקים א-ב

  חלק א: למה צריך להביא ב' הצדדים שיש כאלו שקוראים לחבית כד ויש שקוראים לכד חבית? [כי יש ב' מקרים שונים: א. הקונה לא שילם וטוען שהוא קורא לחבית כד, הקונה שילם והמוכר טוען שהוא קורא לכד חבית]  

  חלק ב. האם סוגייתנו היא גם לדעת רב שהולכין בממון אחר הרוב? [כן, רב הולך אחר הרוב רק כשאין המוחזק יכול לטעון 'קים לי']

  העשרה (לחלק ב): טענת 'קים לי' אדם יכול לטעון שהוא עצמו הולך בדעה מסוימת או במנהג מסוים (זהו יסוד הלכתי מרכזי בדיני ממונות), אך אדם אינו יכול לטעון 'קים לך'.