לומדים מהגמרא
סוגיה 2
שינוי שם במקח וממכר
דף כז עמוד א גמרא, כז ב – אחר הרוב
-
שאלת פתיחה
יוסי לאהרן: אני מוכר לך ארגז של גולות תמורת 20 ₪.
אהרן: בשמחה הנה קח 20 ₪. למחרת יוסי מביא לו קופסה ובה 20 גולות.
אהרן: יוסי, אמרת ארגז, ארגז זה משהו גדול!
יוסי: מה פתאום, זה גם ארגז, ארגז קטן. אני מכנה את הקופסה הזאת בשם ארגז.
דיון בכיתה: מי לדעתכם צודק?
מטרה:
לעורר דיון בכיתה, מצד אחד יש טענת 'רוב' שהיא מסייעת לאהרן,
שרוב האנשים קוראים 'ארגז' למשהו גדול, מצד שני יש טענת 'חזקה'– אחרי שהכסף אצל יוסי,
כדי להוציא ממנו חזרה את הכסף צריך להביא הוכחה מוחצת וכאן הוא יכול לטעון שהוא מאותו מיעוט
(להמחיש יותר ניתן להביא דוגמה נוספת: אם אהרן עוד לא היה נותן את הכסף? האם יוסי היה יכול להכריחו לשלם לו על הקופסה הקטנה? [ברור שלא, כי כאן גם ה'רוב' וגם החזקה' הם לטובת אהרן, כי הוא עדיין מוחזק בכסף])
הערה:
התלמידים יוכלו לומר שאפשר לבדוק את הדבר לפי המחיר הרגיל.
זאת הערה נכונה שהגמרא עצמה מעלה ומעמידה את הדילמה – במקרה נדיר בו ההבדל במחיר לא היה גדול -
יסודות התורה שבעל פה
-
דיוק לשון התנא
לשון המשנה מדוייקת. גם אם שינה התנא בין מילים נרדפות (כד וחבית), שינוי זה בא ללמד הלכה.
-
-
דמויות
-
רב פפאאמורא בדור החמישי. תלמיד רבא. ראש ישיבת נרש. נודע בשיטת התיווך שלו בין דעות שונות במטרה לחברם יחד.
-
-
מושגים
-
'רוב'הכרעה במקרה של ספק על סמך הסתברות מרוב המקרים. הולכים אחר הרוב באיסורין (במקרים מסוימים) ובדיני ממונות הדבר תלוי במחלוקת בין רב לשמואל.
-
'חזקה'האדם המחזיק בחפץ הוא הנקרא 'מוחזק'.
-
'התוספות'חיבורם של רבני יהדות אשכנז וצרפת על הגמרא לפני כ700 שנה, עריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה. ביסודן התוספות הן הערות לדברי רש"י, המכונה "הקונטרס". אולם הם מכילים הערות, קושיות וביאורים רבים נוספים. העיקרון המבדיל בין רש"י ותוס', הוא בעוד רש"י מפרש את הסוגיה כאן על אתר, התוספות משווים אותה מול סוגיות אחרות ומתוך כך מבארים את הסוגיה. בדף התלמוד בהדפסתו המסורתית נמצא פירוש התוספות בצדו החיצוני של העמוד. הם מתחילים במובאה קצרה מדברי התלמוד, המכונה "דיבור המתחיל". [בתוס': דיני נפשות – מיעוט כמי שאינו].
-
-
מבנה
-
מילות מפתח
מילת המפתח פירוש משמעות אָמַר רַב פתיחת מימרא אִלֵּימָא אם נאמר ניסיון אוקימתא / הסבר שנדחה הֵיכִי דָמֵי איך מדובר? שאלת בירור המקרה לָא צְרִיכָא – לא (כפי שחשבנו אלא), צריך! אוקימתא במקרה מסוים מַאי נָפְקָא מִנָּה מה יוצא ממנה להלכה שאלת בירור החידוש ההלכתי מַהוּ דְתֵימָא מהו שתאמר לולי דברי החכם, היה ניתן לומר באופן אחר קמ"ל משמיע לנו השמעת חידוש תְּנַן שנינו במשנה פתיחה להוכחה או לתיובתא -
תבנית:
פתח ב.. וסיים … ותנן נמי…פתח ב.. וסיים ב..
-
-
תוכן
ג' המשניות והקושיה בהם אודות שינוי לשון התנא בין כד וחבית. תירוץ רב פפא וביאור המקרה והחידוש של התירוץ.
-
רשי ותוס'
-
תוד"ה המניח חלק ג.
(חלקים א-ב ילמדו כהעשרה)
נושא: מדוע שלא יראו לפי סכום הכסף אם הוא מחיר של כד או חבית? (ב' תירוצים) (תירוץ א: ההבדל במחיר לא גדול. תירוץ ב: מכר לו כדים / חביות במחיר מאתיים זוז)
מבנה: התלמידים יזהו את השאלות והתשובות לפי מילות המפתח 'וא"ת' – וי"ל'
-
תוד"ה קמ"ל
נושא: מדוע לא נלמד רוב בממון בק"ו מדיני נפשות? (בממון יש מיעוט ויש חזקה, משא"כ בדיני נפשות)
מושגים: דיני נפשות ומשמעות 'מיעוט כמי שאינו', "רובא דליתיה קמן"
מבנה: התלמידים יזהו מילות שאלה ותשובה: תימה – וי"ל
-
-
העשרה
-
הלכה
מה יהיה הדין אם התנה עמו שישלם לו יינו? עיין במשנה דף קטו, ב מה יהיה הדין אם לא נסדקה החבית של דבש אלא נשברה? עיין בגמרא שם הב"ע בשיכול להציל ומה יהיה הדין אם בעל היין אינו רוצה לשפוך את יינו? שו"ע חו"מ סי' רס"ד סעיף ה
-
תוד"ה המניח חלקים א-ב
חלק א: למה צריך להביא ב' הצדדים שיש כאלו שקוראים לחבית כד ויש שקוראים לכד חבית? [כי יש ב' מקרים שונים: א. הקונה לא שילם וטוען שהוא קורא לחבית כד, הקונה שילם והמוכר טוען שהוא קורא לכד חבית]
חלק ב. האם סוגייתנו היא גם לדעת רב שהולכין בממון אחר הרוב? [כן, רב הולך אחר הרוב רק כשאין המוחזק יכול לטעון 'קים לי']
העשרה (לחלק ב): טענת 'קים לי' אדם יכול לטעון שהוא עצמו הולך בדעה מסוימת או במנהג מסוים (זהו יסוד הלכתי מרכזי בדיני ממונות), אך אדם אינו יכול לטעון 'קים לך'.
-
-
דף הגמרא
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורותתלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות