4 תיקון המידות – כיתה א' בנות

– המורה יתלה על הלוח תמונה של ילדה כועסת (נספח 1)  ויספר לתלמידים:
זוהי שולי. שולי ישבה וציירה ליד השולחן בצבעי מים. היא ציירה ציור יפה של דשא
ופרחים, בית ושמים. אח שלה עמד לידה והסתכל. פתאום הוא הפך את הכוס של המים השחורים שבהם טובלים את המכחול וכל הציור של שולי נרטב והתלכלך.
בואו נסתכל בתמונה –

איך שולי מרגישה עכשיו? היא כועסת.
על מי היא כועסת? על אח שלה.

למה היא כועסת? כי הוא הרס לה את הציור.
מתי אנחנו כועסים?

למה אנו כועסים?

האם כעסתם פעם?

מדוע?

(המורה פותח את הנושא בלי להיסחף לסיפורי כעס על אחים קטנים)
– המורה יסכם: היום נלמד על הכעס.

לפעמים קורים לנו דברים לא נעימים כמו שקרה לשולי ואנחנו מאד עצובים אבל לא כועסים.
לדוגמא:

– המורה יתלה מתחת לתמונה של שולי הכועסת תמונה של גשם (נספח 2), יוציא את כרטיסי הכועס/עצוב (נספח 3) ויראה אותם לתלמידים:
הנה כרטיס עצוב/כועס, מצד אחד שלו יש פרצוף עצוב ומהצד האחר -פרצוף כועס.
האם שולי עצובה או כועסת?

שולי כועסת.

המורה יראה לתלמידים את הצד הכועס של הכרטיס ויבקש מאחד התלמידים לתלות אותו ליד התמונה של שולי.
– המורה יציג מקרה נוסף:

שולי ישבה לצייר ציור יפה במרפסת.
אחר כך נכנסה לביתה לאכול ארוחת צהרים, ואת הציור השאירה להתייבש בחוץ.
אך אבוי מה קרה?

התחיל לרדת גשם… הרטיב את הציור היפה של שולי וקלקל אותו.
מה אתם אומרים? האם שולי עצובה? בוודאי! היא ציירה ציור יפה והוא התקלקל… כל כך חבל… 
האם היא כועסת?

לא.

על מי היא תכעס?

מישהו התכוון להרע לה?
מישהו הוריד את הגשם בכוונה כדי להרוס לה?
המורה יראה לתלמידים את הצד העצוב של הכרטיס ויבקש מאחד התלמידים לתלות אותו ליד התמונה של הגשם.

– המורה יציג מקרה נוסף:
המורה יתלה תמונה של כוס מיץ קר (נספח 4).
לשולי יש בת דודה שהיא מאד אוהבת.

שוב יושבת שולי לצייר ובת הדודה רוצה
לפנק אותה ומגישה לה כוס מיץ קר וטעים. כשהיא מתקרבת לשולי נתקלת רגלה ברגל של השולחן וכל המיץ נשפך לה על הציור היפה.

הציור התקלקל לגמרי…
האם שולי עצובה? כן, מאד.

האם היא כועסת? לא, היא אינה כועסת על בת הדודה.

היא אוהבת את בת הדודה שלה.

היא יודעת שבת הדודה לא התכוונה להרגיז, להפך – היא התכוונה לפנק אותה ולשמחה.
המורה יבחר תלמיד שיתלה כרטיס עצוב ליד התמונה של כוס המיץ.
– המורה פותח דיון

בכל הסיפורים שסיפרנו שולי ציירה ציור והוא התקלקל.
בכל הסיפורים היא הייתה עצובה.

פעם אחת היא כעסה – באיזה מקרה?
במקרה עם אחותה הקטנה.

מדע בשאר המקרים שולי לא כעסה?

המורה ישמע את תשובות התלמידים.
– המסקנה:
אנו כועסים כשנראה לנו שמישהו התכוון לפגוע בנו. אבל אם אף אחד לא הכעיס אותנו אין סיבה אמתית לכעוס.
– המורה ישאל:

מי שיש לו גאווה ומרגיש חשוב מאוד – כועס הרבה או מעט?
ומי שהוא ענו וצנוע כועס הרבה או מעט ?
(מי שהוא גאוותן כועס יותר כי הוא מרגיש חשוב ולכן כל דבר פוגע בכבודו).
– המורה יסכם: מידת הכעס קשורה קשר הדוק למידת הגאווה.

איך אנו יודעים שאנו כועסים?

– המורה יתלה תמונה של לב על הלוח (נספח 5)
הוא יבקש מהתלמידים להיזכר במקרה שבו כעסו. את תשובות התלמידים הוא יכתוב על הלוח מסביב ללב (אף שהתלמידים עדיין לא קוראים, כדי להעניק חשיבות לתשובותיהם וכדי לזכור אותן בעצמו, כדאי לכתוב על הלוח).
השאלות המכוונות:
מה מרגישים כשכועסים ?
כעס, עצב, רע בלב.
מה מרגישים שרוצים לעשות?
להזיק לחברה כדי שגם היא תהיה עצובה.
מה אנחנו לא רוצים לעשות?
לא רוצים לצחוק או לשחק.
המורה יחזור על התשובות ויבקש מהתלמידים לציין אלו רגשות טובים ונעימים להם ואלו אינם נעימים.

– המורה יתלה על הלוח תמונה של עין (נספח 6) וימשיך:
לפעמים אנחנו רואים מישהו כועס. איך נדע שהוא כועס? הרי איננו יודעים מה הוא מרגיש בלב.

תשובות אפשריות:
הילד אינו מחייך, פניו אדומות וכעוסות, צועק, אומר דברים לא יפים, מרביץ…
נעים לנו לשהות בחברתו של ילד שעושה מעשים כאלה? שהבעת פניו זעופה?

– המורה יכריז:

תראו מי הגיע ? למפי בא! בא נראה מה הוא אומר לנו?

למפי שואל:

נעים לנו לכעוס? זה עושה לנו טוב בלב? נעים לנו שמישהו כועס או צועק?
אז מה נגיד לכעס? למי יש רעיון מה לומר לכעס המכעיס הזה?
כל תלמיד יניח את ראשו על השולחן ויחשוב מה הוא היה רוצה לומר לכעס.
המורה יציע לתלמידים המעוניינים בכך לשתף את הכיתה במחשבותיהם ויאסוף כמה תשובות מתלמידים שיבחרו לדבר.

– לסיום כל תלמיד יקשט את הפתגם השבועי (נספח 7) במחברת 'נרות להאיר' ויעטר אותו.

הפתגם השבועי:
לך מפה כעס, לא רוצים אותך!
לא נעים לנו להיות בחברתך!