4 תיקון המידות – כיתה א' בנים

– המורה יתלה על הלוח תמונה של ילד כועס (נספח 1)  ויספר לתלמידים:
זהו יוסי. יוסי ישב וצייר ליד השולחן בצבעי מים. הוא צייר ציור יפה של דשא
ופרחים, בית ושמים. אח שלו עמד לידו והסתכל. פתאום הוא הפך את הכוס של המים השחורים שבהם טובלים את המכחול וכל הציור של יוסי נרטב והתלכלך.
בואו נסתכל בתמונה –

איך יוסי מרגיש עכשיו? הוא כועס.
על מי הוא כועסת? על אח שלו.

למה הוא כועס? כי הוא הרס לו את הציור.
מתי אנחנו כועסים?

למה אנו כועסים?

האם כעסתם פעם?

מדוע?

(המורה פותח את הנושא בלי להיסחף לסיפורי כעס על אחים קטנים)
– המורה יסכם: היום נלמד על הכעס.

לפעמים קורים לנו דברים לא נעימים כמו שקרה ליוסי ואנחנו מאד עצובים אבל לא כועסים.
לדוגמא:

– המורה יתלה מתחת לתמונה של יוסי הכועס תמונה של גשם (נספח 2), יוציא את כרטיסי הכועס/עצוב (נספח 3) ויראה אותם לתלמידים:
הנה כרטיס עצוב/כועס, מצד אחד שלו יש פרצוף עצוב ומהצד האחר -פרצוף כועס.
האם יוסי עצוב או כועס?

יוסי כועס.

המורה יראה לתלמידים את הצד הכועס של הכרטיס ויבקש מאחד התלמידים לתלות אותו ליד התמונה של יוסי.
– המורה יציג מקרה נוסף:

יוסי ישב לצייר ציור יפה במרפסת.
אחר כך נכנסה לבית לאכול ארוחת צהרים, ואת הציור השאיר להתייבש בחוץ.
אך אבוי מה קרה?

התחיל לרדת גשם… הרטיב את הציור היפה של יוסי וקלקל אותו.
מה אתם אומרים? האם יוסי עצוב? בוודאי! הוא צייר ציור יפה והוא התקלקל… כל כך חבל… 
האם הוא כועס?

לא.

על מי הוא יכעס?

מישהו התכוון להרע לו?
מישהו הוריד את הגשם בכוונה כדי להרוס לו?
המורה יראה לתלמידים את הצד העצוב של הכרטיס ויבקש מאחד התלמידים לתלות אותו ליד התמונה של הגשם.

– המורה יציג מקרה נוסף:
המורה יתלה תמונה של כוס מיץ קר (נספח 4).
ליוסי יש בן דוד שהוא מאד אוהב.

שוב יושב יוסי לצייר ובן הדוד רוצה לפנק אותו ומגיש לו כוס מיץ קר וטעים. כשהוא מתקרב ליוסי נתקלת רגלו ברגל של השולחן וכל המיץ נשפך על הציור היפה.

הציור התקלקל לגמרי…
האם יוסי עצוב? כן, מאד.

האם הוא כועס? לא, הוא אינו כועס על בן הדוד.

הוא אוהב את בן הדוד שלו.

הוא יודע שבן הדוד לא התכוון להרגיז, להפך – הוא התכוון לפנק אותו ולשמחו.
המורה יבחר תלמיד שיתלה כרטיס עצוב ליד התמונה של כוס המיץ.
– המורה פותח דיון

בכל הסיפורים שסיפרנו יוסי צייר ציור והוא התקלקל.
בכל הסיפורים הוא היה עצוב.

פעם אחת הוא כעס – באיזה מקרה?
במקרה עם אחיו הקטן.

מדע בשאר המקרים יוסי לא כעס?

המורה ישמע את תשובות התלמידים.
– המסקנה:
אנו כועסים כשנראה לנו שמישהו התכוון לפגוע בנו. אבל אם אף אחד לא הכעיס אותנו אין סיבה אמתית לכעוס.
– המורה ישאל:

מי שיש לו גאווה ומרגיש חשוב מאוד – כועס הרבה או מעט?
ומי שהוא ענו וצנוע כועס הרבה או מעט ?
(מי שהוא גאוותן כועס יותר כי הוא מרגיש חשוב ולכן כל דבר פוגע בכבודו).
– המורה יסכם: מידת הכעס קשורה קשר הדוק למידת הגאווה.

איך אנו יודעים שאנו כועסים?

– המורה יתלה תמונה של לב על הלוח (נספח 5)
הוא יבקש מהתלמידים להיזכר במקרה שבו כעסו. את תשובות התלמידים הוא יכתוב על הלוח מסביב ללב (אף שהתלמידים עדיין לא קוראים, כדי להעניק חשיבות לתשובותיהם וכדי לזכור אותן בעצמו, כדאי לכתוב על הלוח).
השאלות המכוונות:
מה מרגישים כשכועסים ?
כעס, עצב, רע בלב.
מה מרגישים שרוצים לעשות?
להזיק לחברה כדי שגם היא תהיה עצובה.
מה אנחנו לא רוצים לעשות?
לא רוצים לצחוק או לשחק.
המורה יחזור על התשובות ויבקש מהתלמידים לציין אלו רגשות טובים ונעימים להם ואלו אינם נעימים.

– המורה יתלה על הלוח תמונה של עין (נספח 6) וימשיך:
לפעמים אנחנו רואים מישהו כועס. איך נדע שהוא כועס? הרי איננו יודעים מה הוא מרגיש בלב.

תשובות אפשריות:
הילד אינו מחייך, פניו אדומות וכעוסות, צועק, אומר דברים לא יפים, מרביץ…
נעים לנו לשהות בחברתו של ילד שעושה מעשים כאלה? שהבעת פניו זעופה?

– המורה יכריז:

תראו מי הגיע ? למפי בא! בא נראה מה הוא אומר לנו?

למפי שואל:

נעים לנו לכעוס? זה עושה לנו טוב בלב? נעים לנו שמישהו כועס או צועק?
אז מה נגיד לכעס? למי יש רעיון מה לומר לכעס המכעיס הזה?
כל תלמיד יניח את ראשו על השולחן ויחשוב מה הוא היה רוצה לומר לכעס.
המורה יציע לתלמידים המעוניינים בכך לשתף את הכיתה במחשבותיהם ויאסוף כמה תשובות מתלמידים שיבחרו לדבר.

– לסיום כל תלמיד יקשט את הפתגם השבועי (נספח 7) במחברת 'נרות להאיר' ויעטר אותו.

הפתגם השבועי:
לך מפה כעס, לא רוצים אותך!
לא נעים לנו להיות בחברתך!