6 תיקון המידות – כיתה א' בנות

– המורה יזכיר לתלמידים:

על מה למדנו בשיעורים האחרונים? על מידת הכעס.

האם הכעס נעים? לא.

למי הוא כן נעים? רק ליצר הרע.

האם יש מישהו שהצליח להתגבר על הכעס ורוצה לספר לנו?

לאחר הסיפורים המורה ישבח…

יש מישהו שהיה לו קשה מאוד להתגבר?

שהכעיסו אותו כל כך עד שהוא יכול היה
להתגבר וכעס?

תלמידים המעוניינים לשתף- ישתפו.

המורה יקשיב לסיפור, יזדהה אתו ושואל את התלמידים:

איך באמת אפשר להתגבר ולא לכעוס? זה באמת מאוד מכעיס!

(אם אף אחד לא משתף המורה מספר על עצמו:

השבוע קרה לי כך וכך והיה לי מאוד קשה לא לכעוס. מה, זה נורא מכעיס שעושים לך ככה! איך אפשר שלא לכעוס?!)
היום נשמע סיפור מיוחד על אדם שלא כעס גם כשמאוד הכעיסו אותו!

—בפעילות זו ניתן לבחור בין שתי אופציות, על פי כישורי המורה ועל פי התאמה לכיתה—
אפשרות א

יצירת הצגה של הסיפור יחד עם הילדים.
אפשרות ב

המורה יספר את הסיפור וילווה אותו בתמונות שיתלה על הלוח.

אפשרות א'
– המורה יזמין שלושה תלמידים, אחד יהיה הלל והשניים האחרים – האיש שניסה להרגיז אותו וחברו, ויציג אותם:
זה הלל הזקן, שהיה נשיא ישראל וכולם למדו ממנו תורה. (תוך כדי דיבור המורה ילביש להלל את הזקן ואת הכובע).

המורה ישאל את התלמידים:

מה אתם אומרים? הוא איש חשוב אם הוא נשיא ישראל? בוודאי, חשוב מאוד!
לאחר מכן יחבוש המורה כובעים לשני התלמידים האחרים ויציג גם אותם:

והנה שני חברים נחמדים שקצת משעמם להם… הנה הם יושבים בחוץ על הספסל ומדברים.

המורה יארגן ספסל מכיסאות בכיתה ויסמן לתלמידים להתיישב עליו

החברים שלנו יושבים ומדברים!
המורה יעמוד ליד אחד התלמידים ויגלה לכיתה

החבר שלנו מתרברב (מתגאה) באוזני החבר שלו שהוא יודע להרגיז ולעצבן כל אחד! אין מי שהוא ניסה להרגיזו ולא כעס!
המורה ישאל את התלמידים תוך כדי הצגה: "זה יפה להרגיז מישהו עד שהוא כועס? זה לא יפה בכלל. אבל ככה הוא אמר…
המורה יעמוד ליד החבר השני וימשיך לשאול את התלמידים:

"אתם יודעים מה עונה לו החבר? הוא אומר לא נכון! יש איש אחד שאותו אתה לא יכול להכעיס! מיהו אתם חושבים? נכון, זה הלל הזקן. את הלל הזקן אף אחד לא יכול להכעיס!"
המורה יסמן לחבר השני לקום ויאמר:

תראו איך הוא קופץ! הוא כל כך רגיל להרגיז שהוא בטוח שהוא יכול להרגיז אפילו את
הלל הזקן! הוא אומר לחבר: בוא ונתערב! אם אני מצליח להרגיז את הלל הזקן אז אתה תיתן לי 400 זוז, ואם אני לא אצליח אז
אני אשלם לך 400 זוז. טוב? מה אתם אומרים, ילדים, 400 זוז זה הרבה כסף? המון! אז אם הוא הסכים להתערב על 400 זוז,
מה זה אומר? שהוא בטוח שיצליח להרגיז את הלל…

המורה יפנה לחבר השני:

מה אתה אומר? אתה מכן להתערב? (כן…) אתה מוכן להתערב על 400 זוז? אבל זה אומר שאם הוא יצליח להרגיז את הלל תצטרך לשלם לו. מוכן?" (כן!)
שימו לב! גם הוא בטוח שאף אחד לא יצליח להרגיז את הלל ולכן מוכן להתערב עם חברו!
המורה יסמן לחבר המכעיס:

בוא, הולכים להרגיז את הלל! מה אתם אומרים ילדים, איזה יום כדאי לבחור כדי להרגיז את הלל? איזה יום הכי לחוץ בשבוע שמתרגזים בו מכל דבר קטן? נכון מאוד! יום שישי! אנחנו כל כך עסוקים בהכנות לשבת ויש כל כך הרבה מה להספיק שכל דבר שמפריע לנו נורא מרגיז אותנו! אז החבר שלנו בוחר לו את יום שישי…"
המורה ייגש להלל, ישים עליו מגבת וייתן לו גיגית ביד

מה עושה הלל לפני שבת? הילל מתרחץ לכבוד שבת.

מה אתם חושבים? הלל ממהר? מאוד! כמו כולם! הנה בא האיש להרגיז את הלל".
המורה יביא את האיש

תקרא לו: מי כאן הלל? מי כאן הלל? אתם רואים? הוא הולך וקורא לו, ולא כל כך בנימוס. צועק ברחוב בקול – מי כאן הלל?"
המורה יפנה להלל:

מה אתה אומר לו? אתה מתרגז עליו? לא? איך יכול להיות? כל הכבוד לך! אז מה תעשה עכשיו? תנגב את הראש ותצא אליו? כן? כל הכבוד! בוא נראה אותך…"
התלמיד מנגב את ראשו וניגש אל האיש

או, הנה הלל בא!
הלל תאמר לו: "כן בני, מה אתה רוצה?"
המורה מושיב את הלל ואת האיש על הספסל ומסמן לחבר השני לחזור למקומו: בואו נשמע מה האיש רוצה לדעת דחוף
דחוף ביום שישי. הוא רוצה לדעת למה הראשים של האנשים שבאים מבבל הם עגולים. אמרו לי, שאלה כזו דחוף לשאול
דווקא ביום שישי? ממש לא! הלל, אתה מתרגז ששואלים אותך שאלות כאלו ביום שישי? לא? כל הכבוד! אז בוא תענה לו.
תסביר לו שהמיילדות אצל הבבלים לא מאומנות בעבודה שלהן, ולכן התינוקות נולדים עם ראשים עגולים. יופי, מצוין. תחזור מהר לחפוף את הראש לכבוד שבת…"
המורה יפנה לתלמידים

נראה לכם שלחבר שלנו נגמרו השאלות? לא, הנה הוא בא עוד פעם וקורא
"מי כאן הלל? מי כאן הילל?"
הילל אתה מתרגז? לא? כל הכבוד! אתה מוכן עוד פעם לנגב את הראש ולצאת? יופי, אז צא מהר ותראה מה הוא רוצה.
אה, הוא רוצה לדעת למה העיניים של התרמודיים רכות. באמת! זו שאלה דחופה ביום שישי? הלל, אתה עוד לא מתרגז? יופי,
אז תענה לו שהם גרים במקום שיש בו הרבה חול והחול נכנס להם לעיניים, לכן העיניים שלהם רכות. ועכשיו מהר מהר תגמור
לחפוף את ראש כי עוד רגע נכנסת שבת!"

המורה ייתן להלל להתעסק עם הקערה והמגבת ויפנה לתלמידים:

האיש נזכר בעוד שאלה. אני מקווה שהפעם היא באמת מתאימה ליום שישי…
יש איש אחד שאותו אתה לא יכול להכעיס! מיהו אתם חושבים? נכון, זה הלל הזקן. את הלל הזקן אף אחד לא יכול להכעיס!
"מי כאן הילל? מי כאן הילל?" הילל, אתה מתרגז עכשיו? לא? נהדר! אז בוא תנגב את הראש ותצא אליו. הוא רוצה לדעתלמה הרגליים של האפריקאים רחבות… טוב שאתה עוד לא כועס, הלל. בוא תסביר לו שהם גרים ליד ביצות מים ולכן הרגליים שלהם רחבות כדי שלא יטבעו בהן".
"רגע, עכשיו הוא לא הולך, הוא אומר לך שיש לו עוד הרבה שאלות לשאול והוא מפחד שתכעס עליו. וואו! תראו את הלל
הצדיק הזה! הוא מתיישב על הספסל ואומר: את כל השאלות שיש לך לשאול, תשאל. יש לי סבלנות".
המורה יפנה לתלמידים

מה אתם אומרים? האיש שלנו שמח או לא? הוא אינו שמח כי הפסיד בהתערבות. הוא אמר שיצליח להרגיז את הילל הזקן אך לא הצליח בכך. אז מי צריך לשלם למי עכשיו? הוא צריך לשלם לחבר שלו 400 זוז! בואו נראה מה הוא אומר עכשיו להלל
הזקן.

תראו איזו חוצפה.

הוא אומר: אם אתה הלל – הלוואי שלא ירבו כמוך בישראל!

המורה יפנה לכיתה

והלל התרגז אתם חושבים? לא!

עדיין לא?

וואו, באמת אי אפשר להכעיס אותך!

המורה אומר להלל

תשאל אותו: למה אתה אומר ככה?
האיש: "כי בגללך הפסדת 400 זוז".
הלל: "לא נורא, עדיף להפסיד אפילו פעמיים 400 זוז מאשר להרגיז את הלל…"
-תודה לשחקנים שלנו שחוזרים עכשיו למקום…-
אפשרות ב':
המורה מספר את כל הסיפור ותוך כדי כך הוא מרים את הדמויות המתאימות או מדביק על הלוח את התמונה המתאימה.
(נספח 1) כך הוא יוצר אוירה שהסיפור חי. את פרטי הסיפור אפשר לראות באפשרות א'.

המורה יערוך דיון קצר:

האיש ניסה להרגיז את הלל? בטח! השאלות שהוא שאל היו חשובות? בכלל לא, הזמן שהוא בא לשאול אותן היה מתאים? בכלל לא.

הוא לפחות שאל את כולן יחד? לא, הוא בא כל פעם ושאל שאלה אחת כדי להרגיז עוד יותר את הלל.

ממש מרגיז! איך לא התרגזת, הלל?
מהלל הזקן אנחנו יכולים ללמוד שגם אם מרגיזים אותנו מאוד ואפילו באים אלינו בכוונה כדי להרגיז, בכל זאת אנחנו יכולים
להתגבר ולשלוט על הכעס שלנו.

כל תלמיד יקבל את דמויות הסיפור מצולמות מנספח 1 ,יצבע אותן, יגזור וידביק על מקלות ארטיק.

כך יוכלו התלמידים לספר את הסיפור בביתם. את העננים עם הרמזים על השאלות אפשר לגזור גם כן.

הם מזכירים את השאלות ששאל האיש
את הלל ויוצרים אוירה בסיפור.

– לסיום כל תלמיד יקשט את הפתגם השבועי (נספח 2) במחברת 'נרות להאיר' ויעטר אותו.
הפתגם השבועי:

את מידת הסבלנות מהלל נלמד
ולא נכעס על אף אחד!