חיים הלכה – ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן

הצעה למערך

מודעות – פתיחה

לחלק לבנות דפים עם רשימת מצרכים והן צריכות לבנות מתכון מהחומרים שיש להן.

המצרכים יהיו פחות או יותר זהים. מבוססים על קמח/חמשת מיני דגן, מים. לחלקן יהיה תוספת של מיץ/חלב…. סירים, מחבתות, תבניות…

התלמידות יבנו מתכונים שונים – מצורף נספח במצגת יש להדפיס לכל ולחלק מעורבב בין התלמידות.

כתוב- עיון בהלכות

לתת לבנות משימה:  לסמן את הפרטים במתכון שלהם שמתאימים לכל אחד משלושת המרכיבים: לדוגמא:מרכיבים- באדום, מרקם העיסה – בירוק, תהליך הייצור – בכחול – אם זה לא מופיע במתכון שיוסיפו כעת בצד.

ואז לעיין בהקדמה- 'ברכת המוציא על הלחם'  ולהשלים את הנוסחה: מרכיבים:________+ מרקם העיסה:_____+ תהליך הייצור:_______= לחם גמור- ברכתו:_________ .

(במרכיבים חשוב להדגשי שהקמח חייב להיות עשוי מחמשת מיני דגן, לכן אם אופים עיסה מקמח תירס למשל, האם היא נחשבת ללחם?

להחזיר אותם למתכונים שלהן(אפשר גם להחליף מתכונים, בשלב הזה, ולבדוק האם המתכון שלהם הוא לחם גמור או לא? לשמוע את הדוגמאות של לחם גמור.

ואז להפנות את השאלה לקבוצות שהמתכונים שלהן לא לחם גמור, איזו ברכה צריך לברך עליהם? להעמיק ולהציף את השאלות שבהקדמה עמ' 41

בשלב הראשון נתייחס רק לפרט של אופן הייצור, לשמוע את אופני הייצור של המתכונים שהם לא לחם גמור להכליל ש2 האופנים הנוספים הם טיגון ובישול.

להפנות את הבנות לעיין בהקדמה ובסעיף א' ולציין מה הברכה שיש לברך על המתכון שלהן ולנמק. להשלים את הנוסחה למזונות גמור: מרכיבים:___________+ מרקם העיסה:_________+ תהליך היצור:__________= מזונות.

להרחיב את האפשרויות המובאות בסעיפים ב,ג.

הבנות ינסו להסיק מה הופך מאכל להמוציא גמור / מזונות גמור ונגלה את 3 התנאים: מרכיבים, מרקם ותהליך הייצור.

לומדים היטב את ההקדמה מתוך החוברת עמ' 40-41 שמובילים למסע של עיקרון זה.

מעמיקים ומציפים את השאלות בעמ' 41 על מנת לדחוף להמשך למידה בשיעורים הבאים בהם נדון בסוגיות המטוגן/אפוי ופת הבאה בכיסנין.

בליווי דף עבודה של מתכונים וברכתם + מקרים הנוגעים לסעיפים ג'-ד' – כמות. קביעת סעודה…

משמעות

פעילות: לכתוב על הלוח את הספרות מ1-5 לחלק לתלמידות דפים, המשימה לכתוב כמה שיותר מספרים שונים עם הספרות האלה. מומלץ להעמיד שעון חול ולהקצות זמן למשימה, ליצור מימד של תחרות. לסכם ולעמוד על ההבדל מה הופך ספרות זהות למספרים שונים? המיקום השונה של הספרות

אפשר להביא את המשל מלשלוח מייל למישהו בלי לשים את הנקודה לפני הCOM סה'כ נקודה אבל המייל לא יגיע כי זה שינוי של הכתובת..

כך סה'כ שינוי קטן ברכיב / בצורת ההכנה והברכה משתנית ויש לנו מהות של ברכה שונה.

אפשר להעמיק בדברים קטנים שיוצרים מהות של יהודי אחר….

נשאל – מה התחדש לכן בשיעור?

נאתגר את התלמידות לאסוף לקראת שיעור הבא מתכונים של מאכלים שיכולה להיות בהן שאלה של המוציא או מזונות. ושיעור הבא נשתמש בהם תוך לימוד ההלכות הנוספות. נכוון את הבנות לחפש במתכונים את 3 הקריטריונים שלמדנו.

+משחק סיכום – הסבר בפעילות.

עבודה עצמית / שיתופית - מבדק אישי

ניתוח המתכונים ל3 הקריטריונים + התייחסות הלכתית לכמות האכילה בהמוציא/מזונות שאינו גמור + הצפת שאלות של מאכלים גבוליים המוציא/מזנונות? מזוזנות/שהכל? בדף העבודה.

מבט אישי לערך המלווה - נקודת זינוק

חיבור וקריאת מתכונים תוך שימת לב לפרטים וקיטלוג בסיום לסוג מאפה ולהבדלים בין הסוגים.

פעילות- משחק

פעילות: לכתוב על הלוח את הספרות מ1-5 לחלק לתלמידות דפים, המשימה לכתוב כמה שיותר מספרים שונים עם הספרות האלה. מומלץ להעמיד שעון חול ולהקצות זמן למשימה, ליצור מימד של תחרות

משחק: הכיתה תתחלק לקבוצות לפי טורים (3/4). כל טור בתורו זורק קוביה שעליה כתוב: כלי / חומר / תוספת / זרקו שוב / בפסדתן תור / חומר.

יהיו במקביל 3 ערימות של קלפים ערימה של כלים (קערה, מצקת, כף, מטרפה, תנור, סיר, מחבת…) ערימה של חומרים בסיסיים (קמח, מים, ביצה, חלב…) ערימה של תוספת (שוקולד, ריבה, תפוחים…).

נשחק 5-6 סבבים כשכל קבוצה בתורה זורקת קוביה ומקבלת מוצר/כלי בהתאם למה שמורה הקובייה בסיום הקבוצה תבדוק מה היא יכולה להכין ומה תהיה הברכה (לחלופין ניתן להכין משחק כזה ולשחק בזוגות/רבעיות.

כך מובטחת הפנמה של 3 הקריטריונים: מרכיבים, מרקם ותהליך הייצור. ודרכם הפנמה של המוציא גמור / שאינו גמור מה שיסייע בלמידה בשיעורים הבאים של מושגים כמו פת הבאה בכיסנין, בישול, טיגון וכדו'.