מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

חיים הלכה – הקדמה לברכות הנהנין

שכבת גיל: ד', ה', ו', ז', ח',
מקור הקובץ: שיתוף מהשטח

 

זוהי יחידת הקדמה לברכות ראשונות. במהלך הלימוד נבין את משמעות הברכה הראשונה וכיצד היא מלווה ונותנת לנו כח במהלך כל היום. נבחין בין סוגים של ברכות ראשונות. 

למעשה, המקורות מבהירים כי אם העולם הקדש באמירת הברכה האדם כביכול מפקיע את ההקדש – פודה את ההקדש לחולין וכך ניתן להנות ממנו. מי שלא עושה כן כאילו מועל ומשתמש בהקדש.

הרבי מבאר ביאור מופלא בפרשת אמור, ומשנה את הראייה במשמעות הברכה. 

הרבי מקשה: כיצד ייתכן שפעולה קדושה של ברכה תוריד את הערך של דבר האוכל? שאלה נוספת- אם נתבונן בנוסח הברכה- אין כאן נטילת רשות וממילא אין כאן העברה לרשות אחרת. למשל, אם אני מגיע לבית של משהו אחר, מברך אותו וגונב לו כלים- במה מועילה הברכה? זו כבר אינה גזילה?! להסבר הרבי עיינו ב"מבט לשיעור".

להרחבת והעמקת הרעיון ניעזר בשיעור של הרב גיקובסוןוכן ב'הלכות והליכות' חלק ב, הלכות סעודה וברכות, פרק ט סעיף א.

 

המדורים ביחידה:

מבט לשיעור: נושא היחידה, הסבר כללי, התובנה והעיקרון, מושגים,  הצעות להמחשה ויישום , הצעות להרחבה והעשרה

מערך: הצעה למערך, המשלב בין כל המדורים

נקודת זינוק– פעילות גירוי וחיבור אישי לנושא

מבדק – שאלות ידע, מושגים ויישום לשילוב בלמידה

פעילות– פעילות סיום וחיבור הידע החדש במבט אישי

 

 

מבט לשיעור - הקדמה לברכות הנהנין

ב"ה

 

נושא היחידה ומקור: 

הקדמה לברכות הנהנין. הלכות והליכות, חלק ב, הלכות סעודה וברכות, פרק ט' סעיף א' נבין את משמעות הברכה הראשונה וכיצד היא מלווה ונותנת לנו כח במהלך כל היום. נבחין בין סוגים של ברכות ראשונות. 

להרחבת והעמקת הרעיון ניעזר בשיעור של הרב גיקובסון 

 

הסבר כללי: 

למי הדברים שייכים?

 

אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.

(הלכות והליכות חלק ב, הלכות סעןדה וברכות, פרק ט סעיף א). 

שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן – הארץ לה', וכאן – לבני אדם, הכיצד? כאן – קודם ברכה, כאן – לאחר ברכה. קודם ברכה – "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה – "והארץ נתן לבני אדם".

 

למעשה, המקורות מבהירים כי אם העולם הקדש באמירת הברכה האדם כביכול מפקיע את ההקדש – פודה את ההקדש לחולין וכך ניתן להנות ממנו. מי שלא עושה כן כאילו מועל ומשתמש בהקדש.

 

מהי משמעות הברכה?

 

הרבי מבאר ביאור מופלא בפרשת אמור, ומשנה את הראייה במשמעות הברכה. 

הרבי מקשה: כיצד ייתכן שפעולה קדושה של ברכה תוריד את הערך של דבר האוכל? שאלה נוספת- אם נתבונן בנוסח הברכה- אין כאן נטילת רשות וממילא אין כאן העברה לרשות אחרת. למשל, אם אני מגיע לבית של משהו אחר, מברך אותו וגונב לו כלים- במה מועילה הברכה? זו כבר אינה גזילה?

התורה מצווה על תרומה מגידולי הארץ- לכהן. תרומה מלשון הרמה, הפרשה, אסור למשהו אחר לאכול את זה. זה הקדש. זה טוב לכהן, לבניו ובנותיו, לעבדו ולבהמתו,  אבל אסור לזר- אילו אכל מהתרומה- חייב מיתה. מדוע לעבד כנעני ולבהמה מותר להנות מההקדש ולישראלי אחר/ לעבד עברי זה אסור בתכלית האיסור? הרי הם חשובים יותר…

והתשובה שמביא הרבי:  "וכהן כי יקנה נפש- קנין כספו הוא"- עבד כנעני נהיה נכס האדון ,חלק מהאדון ולכן מותר לו לאכול מהתרומה. כנ"ל לגבי הבהמות, אך עבד עברי אינו הופך לקנין כספו של האדון.

כשאני אומר את המילים- "ברוך אתה ה'"- י, ה, ו ,ה-היה הווה ויהיה, מלך של כל העולם בכל זמן, אני מבטא בכך שאני עבד מוחלט ה' וממילא הכל מותר לי, גם קדשי שמים מותרים לי. זו לא בקשת רשות אלא הצהרה שאיני מציאות נפרדת מה' ולכן מותר לי הכל.

 

לסיכום:

הכל שייך לה' והעולם הוא הקדש.

-ההודאה בכך שאנו עבדי ה' הופכת אותנו למציאות בלתי נפרדת מה', לקדושים, ובכך מתירה אף לנו להנות מההקדש – הדברים שבעולם.

המהות של ברכה ראשונה היא הודאה- ביטול, הכרה שה' הוא אדון הכל ואנו לא מציאות נפרדת אלא – עבדיו, וממילא מותר לנו לאכול ממה שה' ברא.

המהות של ברכה אחרונה- היא הודיה- הכרת תודה לה' על השפע/ האכילה לאחר האכילה/ ההנאה.

 

ניתן להרחיב את הרעיון הנ"ל בביאור משמעות מילות הברכה (-התוועדויות תשנ"א- ח"ג עמ' 437 והערה 1 עמ' 54 בהלכות והליכות, חלק ב, הלכות סעודה וברכות).

מומלץ להיעזר בשיעור של הרב גיקובסון

 

התובנה והעיקרון  

הברכה היא הודאה שה' הוא מלך העולם ואנחנו עבדיו. כאשר אנחנו מקבלים את מלכות ה' עלינו. כל המציאות שלנו היא האדון – ה'.

כאשר אנחנו הופכים להיות חלק מהאדון ובטלים אליו, מותר לנו להנות מכל מה שיש בעולם. כתוצאה מכך, נפתחים לנו  צינורות של ברכה ושפע.  

 

מושגים

להלן רשימת המושגים המרכזיים

מושגי תוכן:   

  1.  ברכה -תפילה קצרה שקבעו חז"ל – ויש בה דברי שבח ותודה לקב"ה. הברכות נאמרות במצבים שונים ונפתחות במילים: 'ברוך אתה ה". ברכות הנהנין – (ה) ברכות הנאמרות לפני אכילה – שתייה – הרחת ריח טוב או ראיית מראה יפה – ומבטאות הכרת טובה על ההנאה מהעולם. ראו גם ערך 'ברכות ראשונות'.
  2. ברכות ראשונות/ ברכות הנהנין –ברכות הנאמרות לפני הנאה – כגון אכילה – שתייה וריח. חכמים תיקנו אותן כדי שנזכור כי הנאתנו מהעולם היא הודות למי שברא אותו – ועלינו להכיר בכך.  
  3. תרומה– מצווה מן התורה להפריש תרומה מגידולי הקרקע – ולתת אותה לכהן. הוא אוכל אותה במצב של טהרה.
  4. הודאה– ביטול, הכרה שה' הוא אדון הכל.
  5.  הודיה – הכרת תודה על הטוב והשפע שה' נותן לנו.

מושגי בסיס:   

דְּאוֹרַיְתָא – דְּרַבָּנָן תַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה נִקְרָאוֹת 'מִצְווֹת דְּאוֹרַיְתָא' (מֵהַתּוֹרָה). בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת הוֹסִיפוּ חֲזַ"ל עוֹד מִצְווֹת – וְכֵן גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת וְתַקָּנוֹת – הַמְּכֻנּוֹת 'מִצְווֹת דְּרַבָּנָן' (שֶׁל חֲכָמִים). חוֹבָה עָלֵינוּ לְקַיֵּם בְּאוֹתָהּ מִדָּה אֶת הַמִּצְווֹת מִדְאוֹרַיְתָא וְאֶת הַמִּצְווֹת מִדְּרַבָּנָן.

בְּמִקְרֶה שֶׁל סָפֵק הִלְכָתִי – כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּאִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא נוֹטִים לְהַחְמִיר – וְכַאֲשֶׁר הָאִסּוּר הוּא מִדְּרַבָּנָן נוֹטִים לְהָקֵל (בְּדֶרֶךְ כְּלָל).ברכה ראשונה היא מדרבנן. ברכה אחרונה מדאוריתא

להגדרות המושגים ניתן להיעזר במסמך המושגים וכן באלפון המושגים למושגי בסיס.

הצעה למערך

מודעות – פתיחה

 

גרוי והצתה

נפתח בהצגה של מורה ותלמיד.

  1. אברהם מגיע להתארח אצל יוסף, לוקח מהארון ומהמקרר אוכל וכלים בלי רשות.
  2. יצחק מתארח אצל יוסף , מודה לו מאד על האירוח,מחמיא לו על הבית היפה והכלים הנאים, ולוקח מהארונות כלים ואוכל נוסף לביתו, בלי רשות.

האם ההתנהגות של אברהם תקינה, מדוע

האם ההתנהגות של יצחק תקינה, מדוע

מה ההבדל ביניהם? (אברהם לקח ללא רשות, יצחק שיבח והודה אך לקח ללא רשות

נסיק:  גם אברהם וגם יצחק לא נהגו כשורה. אמנם יצחק היה יותר נחמד, אך הוא גנב… נבדוק איך זה קשור אלינו. 

 

הצהרה 

היום נלמד על המשמעות של ברכות הנהנין- ברכה ראשונה, וננסה להבין ולדייק למה ועל מה אנחנו מברכים?נלמד מהי משמעות הברכה, מדוע אנו מברכים ואיזה כח מופלא הברכה יכולה לתת לנו בחיים.

כתוב – עיון בהלכות

התנסות

ניתן לתלמידים לברך ברכת שהכל- להלן 2 אפשרויות להתנסות בברכה. 

אפשרות א: נחלק לכל ילדה סוכריה/ עדש (משהו שברכתו שהכל),נברך כולנו יחד 

אפשרות ב: או נזמין תלמיד וניתן לו לברך על כוס מים. 

נשאל מה חשבתם בזמן הברכה? (לעמוד על כך עד כמה חשוב לחשוב על משמעות המילים שאנו אומרים).

התשובה המצופה: שאנחנו משבחים ומודים לה' שהכל נהיה ממנו.

הכל ממנו, עלינו לפקוח העינים ולראות את כל הטוב שהוא משפיע עלינו.

 

שאלות לדיון

  • באמירת הברכה ואכילה אחריה – למי אנחנו דומים למי זה דומה ליצחק או לאברהם? 
  • מה יש לנו להודות לפני שנהננו? במה יצחק טוב יותר מאברהם?
  •  במה מועילה ההודיה והשבח בכדי להנות מהאוכל?? נערער להן הידע הקודם שלהן

 

המשגה+תרגול

 

המקור

המקור לברכות ראשונות הוא מדרבנן (חכמים).  התורה מחייבת לברך רק לאחר אכילת לחם בכמות משביעה. מהיכן למדו חכמים שיש לברך לפני האוכל?

נפנה את התלמידים לעיין בהלכות והליכות, חלק ב, הלכות סעודה וברכות, פרק ט' סעיף א' ונבקש מהם להביא את הציטוט+ ההסבר:

אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.(הלכות והליכות חלק ב, פרק ט סעיף א). 

משימה 1 בדף המלווה

במצגת:  נציג בשקופית את הפסוקים הבאים ונבקש להעלות את הסתירה, אחרי שהבנו מהי הברכה.

בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן – הארץ לה', וכאן – הארץ לבני אדם, הכיצד? 

כאן – קודם ברכה, כאן – לאחר ברכה. קודם ברכה – "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה – "והארץ נתן לבני אדם".  

אבל שוב, נעלה את השאלה מפתיחת השיעור ונעצים אותה: 

 במה מועילה ההודאה והשבח בכדי להנות מהאוכל?

איך ע"י  הברכה שבה אנו מודים ומשבחים את ה' שהכל ממנו, אנחנו מעבירים את ה"בעלות" על הארץ אלינו, ואנחנו יכולים להנות מהמאכלים בלי להיות גזלנים?

 

משמעות הברכה

נשמיע / נראה את השיר "אין עוד מלבדו" , ונברר עם התלמידים כיצד מילות השיר קשורות לברכה. אילו מילים יש בשיר ובברכה? (מלך העולם – נדייק- ה' הוא מלך ואני עבדו).

 

אדון ועבד

כדי להבין מהי משמעות "עבד" נמחיש זאת באמצעות הבנת מערכת היחסים בין אדון לעבד. 

כהקדמה ניתן לתת לתלמידים היגדים והם  ימיינו אותם להיגדים השייכים לאדון והיגדים הקשורים לעבד.

קישור למשחק היגדים.

לאחר המשחק נסכם מהם החובות ומה הזכויות של כל אחד מהם:

העבד: אינו מציאות לעצמו ומקדיש את כל רגעיו לרווחת האדון, מצד שני מקבל כל צרכו וצרכי משפחתו ומחיתו.

האדון: נהנה משירותי העבד, בעל הבית על העבד, מחוייב לדאוג לרווחת העבד, לצרכיו ולצרכי משפחתו.

 

העבד חלק מרכוש האדון

חידה – תרומה ניתנת לכהן והוא יכול לאכול אותה בטהרה. התרומה אסורה לזר שאינו כהן.

למי מלבד הכהן ומשפחתו מותר לאכול ממנה?

עבד עברי של הכהן, עבד כנעני של הכהן, הבהמה של הכהן.

 

 להציג גם את החידה ולסכם במצגת

עבד כנעני    בהמה   עבד עברי?

מותר          מותר    אסור

קנין האדון   קנין האדון  אינו קנין האדון

לשאר הדמויות אסור כי הם זרים

כלומר- לעבד כנעני שהוא רכוש האדון- מותר לאכול תרומה.

 

נערוך דיון- האם אנו עבדים או אדונים? ה' הוא אדון הכל, למה משתלם להיות עבד ה'?

 לכאורה בחיי היום יום אנחנו לא עבדים, לכאורה עדיף להיות אדון ולא עבד. אבל בחיים אנחנו כן מבינים שבכל פרט בחיינו אנחנו תלויים בה' שהוא כל יכול, להיות עבדיו זה אומר להיות רגועים ושלווים ולקבל את כל מה שאנחנו צריכים.

 

סיכום- אנו עבדי ה', מה החובות ומה הזכויות שלנו כעבדיו?  בעזרת תמונות- שקופית מס' 14  במצגת, למשל תמונה של איש מתקשה מול המחשב- ה' מסייע לנו לצאת מהקושי.  

 

 מה הקשר לברכה?

 

נחזור למקור של הברכה, כל העולם הוא כמו "תרומה" בקדשי שמים, אם כן אסור לנו להשתמש בדברים שבו. כאשר אנחנו עבדים- רכוש האדון  (הקב"ה) מותר לנו להשתמש.  השלמת שאלה 2 בדף העבודה

משימת ביצוע

לסיכום נעמוד על ההבחנה בין ברכה ראשונה לברכה אחרונה, ע"י מיון מושגים שאלה 3  בדף העבודה.

הצעה חלופית: ניתן לחלק 2 פתקי ממו לכל תלמיד; לברכה ראשונה צבע אחד ולברכה אחרונה צבעי אחר. מורה יראה/ יקרא מושג והתלמידים יניפו את סוג הברכה המתאימה (ראשונה או אחרונה) המתאים: ברכה ראשונה או אחרונה.

 

משימת ביצוע

הכינו פתק תזכורת עם איור/ כיתוב מתאים, על מה יש לכוון בברכה ראשונה?

הדביקו את הפתקים על קיר מיועד בכיתה/ במחברת. משימה 4 בדף העבודה

משמעות וסיכום

מה התחדש לכן השיעור? 

למדנו היום על משמעות המילים הפותחות של כל ברכה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם..

לברך עם כוונה

 

ומה אתן חושבות שאתן יודעות? 

בואו נראה עד כמה אתן  בקיאות בברכות ראשונות 

 

כל בת  תקבל מבדק אישי  (להדגיש שזה ללא ציון) עם שמות מאכלים/ צמחים – על כל אחת לכתוב מה הברכה של כל מאכל. דקה של שקט ורצינות.

נשמע את התשובות, נראה שיש הרבה חילוקי דעות, ניתן לזה מקום. 

 

יש לנו הרבה מה ללמוד, הרבה הלכות אנחנו לא זוכרים או לא יודעים.

את זה נעשה בשיעורים הבאים. 

 

עבודה עצמית / שיתופית - מבדק אישי

שאלות תרגול

  1. עיינו בספר הלכות והליכות חלק ב', פרק ט סעיף ב'. ציינו את המקור ממנו למדו חכמים את החיוב לברך ברכה ראשונה.

______________________________________________________________

______________________________________________________________

______________________________________________________________

 

2.  האזינו לשיר: "אין עוד מלבדו"  וכתבו מה משמעות מילות הברכה: 

 

  השלימו את המילים החסרות:

 

"ברוך אתה ה' ": 

ברוך מלשון להבריך והורדת שפע לעולם – על ידי  ה'.

" ה' אלוקינו מלך העולם": 

ה' הוא מלך של כל העולם בכל זמן, ואנחנו עבדיו , כאשר אנחנו הופכים להיות חלק מהאדון ובטלים אליו, מותר לנו להנות מכל מה שיש בעולם. כתוצאה מכך, נפתחים לנו  צינורות של ברכה ושפע.  

 

3. מיינו את המושגים הבאים ל2 קבוצות: 

ביטול, הודיה, שבח, הודאה, הכרת תודה על השפע שה' נותן, ברכה ראשונה, ברכה אחרונה, הכרה שה' הוא אדון הכל. דאורייתא, דרבנן

4.

כתבו מה הברכה שתברכי לפני כל דבר- מאכל/מראה/ריח: 

 

תפוח עץ-

בננה-

אבוקדו-

אבטיח-

אורז-

פופקורן-

פריכיות אורז-

ציפורן-

ים-

קשת-

פריכיות אורז-

קרמבו-

גלידה בגביע-

מבט אישי לערך המלווה - נקודת זינוק

מי גנב?

נפתח בהצגה של מורה ותלמיד.

  1. אברהם מגיע להתארח אצל יוסף, לוקח מהארון ומהמקרר אוכל וכלים בלי רשות.
  2. יצחק מתארח אצל יוסף , מודה לו מאד על האירוח,מחמיא לו על הבית היפה והכלים הנאים ולוקח מהארונות כלים ואוכל נוסף לביתו, בלי רשות.

האם ההתנהגות של אברהם תקינה, מדוע

האם ההתנהגות של יצחק תקינה, מדוע

מה ההבדל ביניהם? (אברהם לקח ללא רשות, יצחק שיבח והודה אך לקח ללא רשות

נסיק:  גם אברהם וגם יצחק לא נהגו כשורה. אמנם יצחק היה יותר נחמד, אך הוא גנב… נבדוק איך זה קשור אלינו. 

אפשרות 2- הכרות עם הברכות

  • כהקדמה לשיעור ניתן לעשות את הפעילות הבאה:

אלו ברכות אתן מכירות? הבנות תקבלנה (בקבוצות) רשימה של מושגים ותצטרכנה למיין ל3 קבוצות. כל אחת תבחר את שמות הקבוצות לפי מה שנראה לה. נראה כי יש דברים שתלוי איך מתייחסים אליהם, כמו הדס ואתרוג- ריח/ מצווה, אננס- ריח/אוכל/ שהחיינו. ניתן להן את המשימה 2-3 פעמים, שיחשבו על קבוצות חלוקה שונות.

נשמע את הרעיונות של הקבוצות, נכתוב במחברת סיכום קצר. 

ברכות הנהנין

ברכות המצוות

ברכות השבח

נגדיר כל מושג.

פעילות יצירתית

הכינו פתק תזכורת עם איור/ כיתוב מתאים, על מה יש לכוון בברכה ראשונה?

הדביקו את הפתקים על קיר מיועד בכיתה/ במחברת.

 

הורדת קבצים

משחק היגדים עבד ואדון
דף מלווה- תשובון
דף מלווה לתלמיד
מצגת מלווה
שאלון אישי לסיום
X

תקלות והארות ליחידה זו:

קישורים