17 שמחה: להיות בשמחה תמיד – כיתה ו בנות

המורה תשאל את התלמידות מה משמח אתכן? ותכתוב על הלוח את התשובות: מאכלים טעימים, המשפחה הנמצאת כולה ביחד, עיסוק בתחביבים, עזרה לאחרים, ההרגשה שמקשיבים לי ומבינים אותי, טיולים, חופש, אטרקציות, חתונות, כסף, הצלחה במבחן, ועוד.
אתן חושבות שיש בן אדם שיש לו את כל הדברים האלו כל הזמן? כמובן שהתשובה היא לא. אם כן, מה עלול להשבית את השמחה הזו? כמה זמן היא תחזיק מעמד?

במרכז הכיתה יעמוד מסך של תיאטרון ובו בובות ידיים (נספח 1). שתי תלמידות יתבקשו ע"י המורה לשמש כמפעילות "מאחורי הקלעים" ולהזיז את הבובות על פי הסיפור שתקריא (נספח 2א. לחילופין מצורפת הקלטה של סיפור אחר בתוכן דומה, אפשר להשמיע ולהתאים בובות תיאטרון אחרות. הקלטה נספח 2ב).
הסיפור (או ההקלטה) מדבר על שמחה אמתית של ר' זושא ור' אלימלך, ללא קשר לתנאים הגשמיים שבהם הם נמצאים.
בסיום, המורה תשאל את התלמידות: תסתכלו על הרשימה של הדברים המשמחים שעל הלוח. מה מתוכם היה לו לר' זושא מאניפולי? התשובה היא שכמעט ולא היה לו מהם דבר. מה כן היה לו? האמונה הפנימית, והיא זו שגרמה לו לשמחה. האם משהו חיצוני מכל אלה שציינתם היה יכול לקלקל לו את השמחה?

איך אפשר להגיע למצב שהשמחה תהיה פנימית?
את זה אפשר ללמוד מפורים – חג של שמחה.

המורה תלמד שיחה של הרבי לתלמידות על ידי המצגת (נספח 3). (על פי שיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש – ליקוטי שיחות כרך לא, עמ' 176-170,  לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 242).
בכל שלב במצגת, התלמידות ינסו לענות, ורק אח"כ המורה תמשיך ותראה את ההמשך האמיתי הנידון.
השלבים במצגת הם:
> הבנת המצב החיובי והמבטיח שהיה ליהודים בזמן מלכות אחשוורוש.
> הבנת המצב הגרוע שהיה ליהודים לאחר גזרת הכליה.
> ההשוואה בין העובדות, והתמיהה שעולה בעקבות ההשוואה.
> המסקנה: הקיום של עם ישראל שונה משאר האומות, בכך שהוא אינו מנוהל על פי הטבע.
> הבאת הרעיון לידי מעשה: כשחדורים בהרגשת ההשגחה הפרטית, החיים רגועים ושמחים הרבה יותר.
הגענו למסקנה שהנהגת חייו של יהודי אינה קשורה לטבע – הוא נעלה מהטבע, ה' משגיח עליו ממש.
וכך גם ראינו בתיאטרון הבובות. מה ראינו? בובות שזזות. האם יש כאן מישהו שחושב שהבובות זזו לבד? אם רואים בובות שזזות, זה מחייב שמישהו הזיז אותם! כך גם העולם שלנו. אנו רואים טבע, עולם גשמי וחומרי, ציפורים, שמש וכו'. אנשים טיפשים יכולים לחשוב שכל זה קורה לבד. אבל אנחנו יודעים ששום דבר אינו קורה לבד, כל דבר בעולם הוא בהשגחה פרטית של הקב"ה.
למה אמונה בהשגחה פרטית גורמת לשמחה?

המורה תבקש מהתלמידות להסתכל על הרשימה הגדולה שבלוח, וביחד לומר כמה זמן נמשכת השמחה הנובעת מכל אחד מהדברים.
כל אלו הם דברים זמניים שבכל רגע יכולים להיגמר. כרגע זה משמח אותי. אמנם זה באמת משמח, אך עוד מעט זה ייגמר.
אולם יש רק משהו אחד הגורם לנו שמחה אמתית שהיא תמידית, וזאת כשאנחנו זוכרים את כל מה שדיברנו – שה' משגיח עלינו בהשגחה פרטית, ואנחנו איננו מנוהלים ע"י הטבע. אנחנו תמיד יכולים להיות רגועים, כי הקב"ה, מקור הטוב, משגיח עלינו, מזיז אותנו כמו בובות לאן שהכי טוב לנו. כמו ר' זושא מתיאטרון הבובות: הוא באמת היה שמח, הוא באמת הרגיש שטוב לו, כי הוא היה מחובר למקור! למקור הטוב, לקדושה! הוא הבין והרגיש שה' מנהל את חייו ולא הטבע. ואם כך, יש לו רק טוב בחייו.