X

מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

מטלה בהלכה/כה שבט

הלכה

שכבת גיל:
מקור הקובץ: חומרים מהשטח ברוך שלום מיפעי

סימן קמא – הִלְכוֹת מְגִלָּה

 

א: מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ דִין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשָּׁפֵט עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ זֶה.

ב: בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא), וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת.

ג: בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, הוּא פּוּרִים. וְאִם חָל פּוּרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַקְדִּימִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְאִם יֵשׁ אָז בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ אֶת הַסְעוּדָה בַּלָיְלָה. אֲבָל הַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לֶאֱכֹל בַּיּוֹם, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. אֲבָל אָדָם אַחֵר שֶׁשָּׁכַח וְאָכַל בַּיּוֹם הַחֲמִישִּׁי, יִתְעַנֶּה בַּיוֹם הַשִׁשִּי.

ד: לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב. וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ.

ה: נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה. וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים. קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים

ו: בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קלט סָעִיף כא).

ז: חַיָב כָּל אָדָם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בַּלַיְלָה וּבַיוֹם. וְלָכֵן גַּם הַבְּתוּלוֹת, יֵשׁ לָהֶן לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵינָן הוֹלְכוֹת, צְרִיכִין לִקְרוֹת לִפְנֵיהֶן בַּבָּיִת. וְגַם אֶת הַקְּטַנִים חַיָבִים לְחַנֵּךְ אוֹתָם שֶׁיִשְׁמְעוּ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָבִיאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת קְטַנִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּבַלְבְּלִים דַּעַת הַשּׁוֹמְעִים.

ח: מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית.

ט: מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ.

י: מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל, שֶהַקּוֹרֵא אֵינוֹ קוֹרֵא מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּרוּכָה, אֶלָּא פּוֹשֵׁט אוֹתָהּ וְכוֹפְלָהּ דַּף עַל דַּף כְּמוֹ אִגֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים, אֲבָל הַשׁוֹמְעִים, אֵינָם צְרִיכִים לְפָשְׁטָהּ.

יא: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, שֶעָשָׂה נִּסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּלְאַחַר קְרִיאָתָהּ, כּוֹרְכָהּ כֻּלָהּ וּמַנִּיחָהּ לְפָנָיו, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הָרָב אֶת רִבֵנוּ וְכוּ'. אִם אָבֵל קוֹרֵא אֶת הַמְגִלָּה, יְבָרֵךְ אַחֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, מִשׁוּם בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ.

יב: בְּבִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁל יוֹם, יְכַוְּנוּ גַּם עַל מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לְאֶבְיוֹנִים וּסְעוּדַת פּוּרִים. וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵן לְהוֹצִיא אֶת הַצִבּוּר עַל מִצְוֹת אֵלּוּ

 

שאלות:

  1. איזה דבר – להלכה – מתבטאת ההלכה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"?
  2. מדוע צריך לצום בי"ג אדר "תענית אסתר"?
  3. איזה הקלות ישנם בתענית אסתר, ביחס לשאר ארבע הצומות המוזכרים במקרא (כתוב לפחות 4 סוגי הקלות)?
  4. באיזה מקרה צום תענית אסתר יחול בי"א באדר (ולא בי"ג אדר)?
  5. מדוע נוהגים לתת מחצית השקל לפני פורים, ולמה דווקא 3 פעמים מחצית?
  6. האם צריך לתת מחצית השקל גם עבור ילד קטן לפני בר מצוה?
  7. מאיזה שעה בליל פורים אפשר להתחיל לקרוא את המגילה?
  8. איזה הבדל ישנו בין קריאת מגילה במנין לקריאת מגילה בלי מנין?
  9. מה הם שלשת הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה?
  10. האם גם בקריאת המגילה שבבוקר צריך לברך "שהחיינו"?

בהצלחה רבה

קישורים