מעלין בקודש
רשת חינוך חבד

סוכות-דיני ארבעת המינים

החומרים בהלימה לספר הלכות והליכות.
החומרים מופיעים בפורמט pdf.
🔹לקבלת המקור וכן להזמנת מצגות בתשלום סמלי ניתן לפנות אלי:
וואטסאפ: 380995369215+

הורדת קבצים

X

תקלות והארות ליחידה זו:

מערך

קישורים

הצעות לפעילות כתה ד'

מוקדי ההוראה:

  • גדרי הלכה
  • מושגים
  • ערכים
  • מקור (לב)

  • שופר*
    מצווה מן התורה

    (דאוריתא) (לב);

  • השופר –רצון להתקשר- זעקת
    הנשמה: משמעות
    הקול הפשוט של
    השופר.

  • מי ?
    תוקע? (לז)

  • בעל תוקע (לז) – מי שנבחר לתקוע בשופר בבית הכנסת עבור כלל הציבור, ולהוציא אותם ידי חובת במצוות תקיעת שופר.

  • מתי?
    מתי ביום? (לב)
    באיזה יום לא תוקעים? (|מח)

  • איך?
    סדר התקיעות (לט-מד)

  • קולות השופר: תקיעה; שברים; תרועה; תקיעה גדולה; תשר"ת; תש"ת; תר"ת (מב, מג)

  • מדוע? (טעם)
    (לח)

  • תשובה*(לח)

מהלך השיעור (2 שעות)

  • השלב
  • הפעילות
  • הנחיות למשתמשים בערכת מטיילים בשבילי ההלכה
  • מודעות

  • גירוי והצתה

  • – נספר את הסיפור על בן המלך האובד ששכח את שפת מדינתו וכשרצה להיכנס לארמון אביו צעק צעקה גדולה שאותה הכיר אביו והכניסו.
    נעצור מדי פעם ונברר מה הרגיש המלך כשלא האמינו לו שהוא נסיך?
    מה יעשה?/מה הייתם עושים במקומו?
    איך הכיר אותו המלך?

    – נקביל בין המשל לנמשל.
    נסיק ונרשום: כי השופר הוא קול פשוט- קולה של הנשמה שרוצה להיות בקשר עם ה', למרות שהגוף התרחק כיוון שחטא.

  • – בעת ההתארגנות לשיעור נשמיע את השיר לשיעור הלכה
    – דן הידען יספר להם את הסיפור על בן המלך
    – לאחר ההקבלה בין המשל לנמשל. נרשום במחברת המכוונת:
    שם אתר: מצוות תקיעת שופר
    – נשרטט בעזרת סרגל ההלכה את התרמיל ונרשום בצידו את המסקנה.

  • הצהרה

  • היום נראה איך אנחנו יכולים להיכנס לארמון המלך בזכות השופר .
    נראה איך ההלכות עוזרות לנו לזכור שהשופר הוא צעקת הלב שלנו.

  • כתוב

  • איתור פרטים

  • – נפתח את הספר 'הלכות והליכות' בפרק ב, נפנה את התל' לסעיף לב. מאיזה פסוק בתורה לומדים שצריך לתקוע בשופר? התלמידות יצטטו את הפסוק במחברות, ויסבירו כיצד הן יודעות לזהות פסוק (מירכאות, סוגריים שבן מצוין המקור, נקודתיים, ההפניה: "שנאמר").

  • – נבדוק היכן נמצא האתר? איפה המצווה כתובה? התלמידות ישרטטו את הסמליל את המקור במחברת ויכתבו בצידו את הפסוק.

  • המשגה

  • נבדוק איזה מושג בצבע כחול מופיע בתחילת הסעיף:
    מצוות עשה מן התורה. לאחר שראיתם את הפסוק. תוכלו להגדיר מהי מצוה מן התורה?
    נגדיר את המושג "מצווה מן התורה" בהגדרה צרה: מצווה הכתובה בתורה. למשל: מצוות שופר היא מן התורה.

  • נרשום רת המושג במדור 'יש לי מושג' במחברת,

  • התנסות

  • נרשום את הפסוק על הלוח:
    " וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–…. יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם."
    אפשרות 1:
    וכל זוג בנות יקבל שני פתקים. בצבע אחד הם יכתבו- מה אפשר לדעת מהפסוק על מצוות שופר, ובפתק השני – מה אי אפשר לדעת מהפסוק על מצוות שופר.
    נסיק: המידע שעולה מן הפסוק לא עוזר לנו לדעת איך מקיימים את המצווה.
    אפשרות 2:
    התלמידים יעלו הלכות שונות כעל מצוות שופר. הם יקבלו שני פתקים. בכל פעם שתלמידה אומרת הלכה שכתובה בפסוק מרימים פתק בצבע ירוק וכשהיא אומרת הלכה שלא כתובה בפסוק מרימים פתק בצבע אחר.

  • הכללה

  • מסקנה
    אי אפשר לדעת מתוך הפסוק – איך לקיים מצווה. ואיך אנחנו יודעים? באמצעות חז"ל שפרשו את התורה ולבסוף הגיעו ללכה.
    ההלכה מתחלקת לגדרי הלכה שונים:
    נציג את קוביית ההלכה ונכיר את גדרי ההלכה: איך? מי? מתי? וכו'.

  • ארגון פרטים

  • נזרוק את הקוביה ונפנה לסעיפים המתאימים לשאלה:
    (ניתן לעשות זאת בעל פה)
    מתי?
    מתי ביום? (לב)
    באיזה יום לא תוקעים? (|מח)
    מי תוקע? (לז), נברר במקביל מהו בעל תוקע.
    איך תוקעים? (לט-מד)
    נסדר את הפעולות לפי הסדר.
    נצייר את קולות השופר- (במושגים)
    בלימוד ההלכות נקשר לרעיון שהשופר הוא קול הלב ונברר כיצד ההלכות מכוונות אותנו לזכור את ההתעוררות שהשופר גורם לנו:
    לבחור בעל תוקע- ראוי להשמיע את צעקת לבנו (בשם כולנו)
    להקשיב בכובד ראש לכל התקיעות ולא לדבר-
    קולות השופר (תשרת)- מזכירות לנו צעקה גדולה ובכי.

  • התל' ישרטטו את האייקון המתאים ויכתבו את פרטי המידע בצדו.

  • יישום

  • התלמידים יקשרו בים אירוע הלכתי להלכה

  • התלמידים ישרטטו את המצלמה ובצדה את משימות היישום.
    דן הידען יציג את האירוע. התלמידים יענו לדן הידען או לחילופין ישאלו אותו.

  • משמעות

  • התלמידים יציירו הלכות שחידדו להם את המשמעות של הקול הפשוט של השופר- קול זעקת הלב.
    התלמידים ציינו הלכות שיסייעו להם להכנס לארמון בראש השנה.

  • בצד המשמה יהישרטטו את האייקון ערך