מצגת 7: שמיני עצרת ושמחת תורה/ משפחה כהלכה – כיתה ג

מדריך למורה

ספרון 1 מצגת 6 – שמיני עצרת ושמחת תורה

מטרות המצגת:

• התלמיד ידע את העיתוי בו חוגגים את חג שמיני עצרת ושמחת תורה, ויכיר את מנהגי חג זה.
• התלמיד יתבונן במשמעות חג שמיני עצרת כיום המבטא את הערך של "אתה בחרתנו"
• התלמיד יעמוד על משמעות הגשם כמקור שפע הנתון בידי ה'.
• התלמיד יכיר נושאים מרכזיים בתפילת הגשם.
• התלמיד יקשר בין הגשם כמקור חיים, לבין התורה כמקור חיים של הכל, בהקשר של קריאת הסיום וההתחלה בספר התורה בשמחת תורה.

מושגים ברמת הקניה: שמיני עצרת, תפילת הגשם, שמחת תורה, הקפות, "כל הנערים".

נושאי השקופיות:

1–5: מקור החג מהתורה ומשמעות השם שמיני עצרת

6–12: הסבר מהות החג באמצעות משל

12–17: תפילת הגשם, וחשיבות/נחיצות הגשם (והמים) בחיי היום–יום

17–24: הכרת התפיסה שמפתח הגשם (הפרנסה) בידיו של הקב"ה

25: הגשם כמשל לתורה

26–31: מהות חג שמחת תורה

32–35: מנהגי החג: הקפות, עליה לתורה

36–37: כולם שותפים בשמחתה של התורה

38: שקופית סיום

הדרכה והדגשים ללימוד בעזרת מצגת:

שקופית 2: המורה יסביר במלים שלו את ההסבר הפשוט של הפסוק. ניתן לתת לתלמידים למצוא את המלים מהן אנו למדים שמדובר בחג שמיני עצרת.

שקופית 3: אפשר לתת לתלמידים לנסות לענות על השאלה. יש לחדד את השאלה: "שמיני" – לְמַה? מהם שבעת הימים הקודמים? "עצרת" – מהי משמעות המלה עצרת? איזו מלה היא מזכירה לכם?

שקופית 4: בשקופית זו מוסבר חלקה הראשון של התשובה לשאלה ששאלנו בשקופית הקודמת. אחרי שמסתיימת ההנפשה של שבעת ימי הסוכות המופיעים בלוח השנה, יש לשאול את התלמידים: "אם כך למה נקרא שמיני?" כי בא אחרי שבעת ימי חג הסוכות. יש להדגיש לתלמידים שמדובר כאן בחג נפרד ולא בהמשך של חג הסוכות (למרות שנקרא שמיני), לכן איננו יושבים בסוכה (משום "בל תוסיף"), וגם מברכים ברכת "שהחיינו" בהדלקת נרות החג ובקידוש.

שקופית 5: בשקופית זו יסביר המורה את חציה השני של התשובה לשאלה ששאלנו בשקופית 3. לאחר שחלקו הראשון של הטקסט מוקרן, המורה ישאל את התלמידים מהי המשמעות של המלה "עצרת", ויבקש מהם להמשיך את המשפט במצגת:" וכמו קורא לנו: _____".

שקופיות 6–7: משל המלך ואוהבו.

שקופיות 8–10: נמשל. ניתן לתת לתלמידים למלא את הטבלה הבאה:

שקופית 11–12:

המורה יציג לתלמידים סיטואציה שבה אמא אומרת לבנה/ לבתה שהיא תצא היום לקניית בגדים לכבוד החג רק איתו/איתה. המורה ישאל את התלמידים איך הם ירגישו במצב כזה. תשובות אפשריות: שמחה, הרגשה של ייחודיות, תחושה שהאמא אוהבת אותו, ואהבה כלפי האמא. ניתן גם לבקש מהתלמידים לספר חוויות אישיות שהיו להם מדברים שעשו רק הם עם אחד ההורים, או מישהו מוערך אחר.

לאחר מכן, יקרין המורה את שקופית 11, ויבקש מהתלמידים לעשות השלכה מתחושותיהם מהחוויות שסיפרו קודם, אל הסיפור במשל, ולמלא בבלון מה יאמר אוהבו של המלך בתגובה למלך.

בשקופית 12, התלמידים יקַשרו את התחושות שדוברו לעיל, וימלאו בבלוני המחשבות, מה אנו מרגישים כלפי הקב"ה שנתן לנו יום נוסף של חג. תשובות אפשריות: הרגשה שהקב"ה אוהב את עם ישראל ובוחר בו מכל העמים, תחושה של שמחה ואהבה כלפי הקב"ה.

שקופית 13-14: התלמיד ייחשף למושג "תפילת הגשם", ויכיר רעיונות מרכזיים המשתקפים  בה. ניתן לתת משימה: לראות איזו מלה חוזרת הכי הרבה פעמים ולברר מה הרעיון המרכזי.

שקופית 15: יש למתוח קו בין המעשה המוזכר לבין הצדיק שאליו זה קשור. לבקש מהתלמידים להסביר במלים שלהם את המקרה.

• "זכור משוי בתיבת גומא מן המים" – משה
• "שחת להורו לשחטו לשפוך דמו כמים" – יצחק
• "גל אבן מפי באר מים" – יעקב

שקופית 16: יש לערוך סיעור מוחות – למה אנחנו צריכים מים. יש לכתוב את התשובות בעיגולים הריקים. תשובות אפשריות: לשתיה, להשקיית השדות, להכנת מזון ולבישולים.

שקופית 17: מהשקופית הקודמת אנו למדים על נחיצות הגשם שבלעדיו אין חיים בעולם ולכן הוא המקור לשפע הגשמי. לאחר שתלמידים מבינים מסקנה זו, יש לשאלם מי הוא זה שמוריד את הגשם.

שקופית 18 – 19: התשובה לשאלה שנשאלה בשקופית הקודמת: מפתח הגשמים נמצא בידיו של הקב"ה. אך מה משמעות הדבר?

שקופית 20 – 22: תשובה באמצעות משל מחייהם של הילדים. המסקנה מהמשל: אם המפתח לארון נמצא בידיה של אמא, רק היא יכולה לפתוח אותו ולהוציא משם ממתק. ואם מישהו רוצה ממתק, הוא חייב לבקש מאמא את המפתח.

שקופית 23 – 24: בדומה למקרה שהוצג קודם, המשמעות לכך שמפתח הגשמים נמצא בידיו של הקב"ה היא שרק אליו אנו צריכים להתפלל על מנת שיוריד לנו את הגשם המסמל את כל השפע הגשמי. על המורה להרחיב את המסקנה ולומר שכל השפע שיש לנו בעולם מגיע מהקב"ה, ורק אליו אנו צריכים להתפלל ולבקש. בשקופית 24 התלמידים יכתבו בפתקים בקשות שהם רוצים לבקש מהקב"ה.

שקופית 25: השוואת המים לתורה. שקופית מקשרת בין נושא המים לנושא הבא – חג שמחת תורה.

שקופית 26 – 27: המורה יציג לתלמידים את חג שמחת תורה ואת התאריך בו הוא חל, וישאל את התלמידים מהי משמעות השם שמחת תורה, ומדוע אנו שמחים עם התורה.

שקופית 28 –29: הסבר סיבת השמחה בחג שמחת תורה. אפשר לתת דוגמאות מעולמם של הילדים שכאשר מסיימים משהו, הדבר גורם לשמחה (מסיבת סיום וכו').

שקופית 30: המורה ישאל: "מה לדעתכם נעשה לאחר שסיימנו את קריאת החלק האחרון של התורה, נצא לחופשה (כמו שמסיימים שנת לימודים בבית הספר)"?

שקופית 31: יש להסביר שמהתורה והמצוות אין אף פעם חופש, ולכן מיד אחרי שסיימנו את הקריאה מתחילים שוב מההתחלה.

שקופית 32: המורה ישאל את התלמידים אלו מנהגים של חג שמחת תורה הם מכירים.

שקופית 33–34: המורה יסביר את המושג הקפות, ניתן גם לפתוח את הסידור ולראות את הפסוקים שאומרים במהלך ההקפות.

סיפור – גודל מעלת ההקפות:

אמר הבעש"ט לתלמידיו:

"רגיל הוא, אשר בשבתות ובימים טובים, מאחרים עם ישראל במעט את זמן התפילה יותר מאשר בימי החול. אולם בשמחת תורה מאחרים את התפילה עוד יותר שכן מאריכים בשינה לאחר ההקפות הממושכות של ליל החג, וסעודת החג שלאחר מכן.

מלאכי מעלה, לעומתם, אין להם שינה, וכבכל בוקר הם מתכוננים כהרגלם לשיר את שירתם לכבוד קודשא–בריך–הוא. אך אינם יכולים לעשות זאת ללא נשמות ישראל, כפי הנאמר 'ברן יחד כוכבי בקר'.

בינתיים הלכו הללו לגן עדן, והמתינו שם לבואם של ישראל לבתי הכנסיות. כשהגיעו לשער גן עדן, מצאו נעליים מפוזרות. פליאה אחזה בהם, שכן הם מורגלים למצוא בגן עדן ציציות ותפילין, אך לא נעליים. ניגשו מלאכי השרת אל המלאך מיכאל כדי לשאול אותו לפשר הדבר.

נענה המלאך מיכאל ואמר, כי סחורה זו שייכת לו, וכי נעליים אלו הם מריקודי עם ישראל יחד עם ספרי התורה לכבוד שמחת תורה. והחל מונה בפניהם את המנעלים: 'אלו מקאמינקע, ואלה ממעזריטש..'

בכך לא הסתפק המלאך מיכאל, והוא לקח את טלאי הנעליים וקשר מהם כתר לקב"ה, ואף היה מתגאה כי כתרו גדול מהכתרים שקושר מלאך מטט מתפילותיהם של ישראל.

וסיים הבעש"ט: "צאו וראו את גודל מעלת הריקודים של ישראל בשמחת תורה, אשר גם מהנעליים עמם רוקדים, קושרים כתרים לקב"ה".

שקופית 35: העליה לתורה – המורה יסביר שכולם, גם הילדים הקטנים והתינוקות עולים לתורה.

שקופיות 36 – 37: המורה ישאל מי צריך לשמוח בשמחת תורה וינסה לכוון את התלמידים קודם לתשובות הלא נכונות. אולי רק הצדיקים צריכים לשמוח? אולי רק לומדי התורה, כי זה חג שמחת תורה והם זכו לסיים את התורה? לאחר מכן, ילחצו על התשובות הנכונות, והמורה יסביר שכולם צריכים לשמוח בתורה, כי היא שייכת לכולם, אפילו למישהו שלא זכה ללמוד בה, וזה העניין שרוקדים עם ספר התורה כשהוא סגור, כדי להראות שאין הבדל (לעניין השמחה) בין מי שלומד תורה לבין מי שעדיין לא.