17 שמחה: להיות בשמחה תמיד -כיתה ד בנות

המורה יפתח את השיעור בסיפור חוויה אישית. המורה יספר לתלמידים על אירוע או חוויה שהתרחשו לו, שהתוצאה שלהם הייתה הרגשת שמחה. כדאי שהמורה יבחר בחוויה המכילה מניע עמוק ופנימי, לדוגמה חוויה שנוצרה בשל נתינה, התגברות, הצלחה וכדומה. המורה ישאל: מה לדעתכם הייתה הרגשתי בעקבות החוויה? (שמחה). התלמידים יגדירו מה מכילה בעיניהם המילה "שמחה" (הרגשת אושר, קלילות, רצון לשיר או לרקוד, רצון לעשות דברים מיוחדים ועוד).

המורה יחלק לתלמידים שאלונים אישיים למילוי עצמי (נספח 1). השאלות מובילות את התלמידים להיזכר בחוויה של שמחה אמיתית שחוו. לאחר סיום מילוי השאלון המורה יאפשר לתלמידים לקרוא לכיתה בקול את תשובותיהם. בזמן קריאת התשובות המורה יכתוב על הלוח את המניעים לשמחה העולים מסיפורי התלמידים (סיפוק של נתינה, שמחה משפחתית, בשורה טובה, קבלת דבר טוב ועוד) ואת דרכי הביטוי של השמחה (צחוק, מחיאת כף, ביקור ועוד).

כל תלמיד יקבל דף לגזירה שבו: חמישה כרטיסים (מרובעים) של סיבות לשמחה, חמישה כרטיסים (עגולים) של ביטויים לשמחה ושלושה כרטיסים (מחומשים) של "שמחה פורצת גדר". (נספח 2).
התלמידים יפרסו את הכרטיסים על השולחן לפניהם על מנת להקל עליהם לשלוף את הכרטיס המתאים. המורה יגדיר זמן קצוב לסבב של הקופסה בכל פעם.
המורה יקרא את הסיפור הראשון, יעביר בין התלמידים קופסה ויבקש מהם לשים בתוכה את הסיבה לשמחה, את הביטוי לשמחה ובאיזו דרך היא פרצה את הגבול הרגיל. כך גם בסיפור השני והשלישי (נספח 3).
הערה:
ישנם שלושה סיפורים וחמישה כרטיסים, חלקם שגויים.

המורה יסכם את הנלמד בדיון:
כאשר ישנה סיבה אמיתית, חיובית, יהודית, היא נושאת עליה שמחה אמיתית שיש לה קיום, הרגשת אושר מספקת שיכולה לרומם את האדם השמח לעשות דברים שהוא לא היה מצליח לעשות בזמן רגיל, למה? כי שמחה פורצת גדר – בשמחה יש כח חיובי אדיר.
המורה יבקש מן התלמידים להעלות מקרים שבהם הרגישו שהשמחה גרמה להם לעשות דברים שבזמן רגיל קשה יותר לעשות.
המורה יזכיר את הפתקים השגויים מן הפעילות הקודמת, הנושאים עניינים ששייכים למשפחת ההוללות.
המורה ידגיש כי סיבות כאלו לא יביאו את האדם לתוצאות זהות לתוצאותיה של השמחה, אלא רק לתוצאות זמניות וחלקיות, ובדרך כלל גם לא כל כך חיוביות…
עוד על ההבדלים בין שמחה להוללות – בשיעור הבא.