17 שמחה: אין רע יורד מלמעלה -כתה ה' בנות

שלב א’:
עצבות ושמחה – מיון תכונות
המורה יצייר על הלוח שני פרצופים– אחד עצוב ואחד שמח.
המורה יציג כרטיסיות עם תכונות, וישאל, “למי מהפרצופים מתאימה כל אחת מן התכונות” (נספח 1).
לסיום, המורה ישאל: “איזה פרצוף מתאים יותר לחסיד?” השמח!
– “מדוע?”
שלב ב’:
– מעלת השמחה – מתבוננים בתמונה
המורה יתלה על הלוח תמונה – שני אנשים, הנאבקים זה בזה (נספח 2).
המורה: אחד הנאבקים עצוב, והשני שמח. מי מהם ינצח?
כדי להגיע לתובנות אודות מעלת השמחה מומלץ ליצור התחברות לרגשות ע”י השלמת משפטים – כשאני עצוב… כשאני שמח… – אפשר לבקש, שכל תלמיד ישלים חמישה משפטים של “כשאני עצוב…” וחמישה משפטים של “כשאני שמח” (דוגמאות: כשאני עצוב – אני רוצה להיות לבד. כשאני עצוב – אני רוצה לישון. כשאני שמח – אני רוצה לשנות את העולם. כשאני שמח – האתגרים נראים לי קלים פתאום. כשאני שמח – אני רוצה לשמח את כולם וכו’). אח”כ מקריאים את המשפטים במליאה ומסכמים – כשעצובים – אין כוח ואין חשק לשום דבר. כששמחים – מלאים אנרגיה וכוח לעשות.
מתוך הכוונה יעלו הנקודות הבאות:
– השמחה מעניקה כוחות, מביאה לזריזות ולדבקות במטרה, והתכונות הללו הן תנאי לניצחון.
– השמחה מעניקה לאדם כוח להתגבר על כל המכשולים, החיצוניים והפנימיים.
כשיהודי רוצה לקיים מצווה, הוא עלול להיתקל בקשיים מבחוץ, מן הסביבה. אבל אם הוא שמח, שום אתגר לא ירתיע אותו. יתר על כן, אנו נתקלים גם בקשיים מבפנים. בתוכנו מתחולל קרב תמידי בין שני יצרים (שתי נפשות). כדי לנצח את היצר הרע (הנפש הבהמית) מוכרחים להיות בשמחה! לכן השמחה היא יסוד חשוב כל כך בחסידות.

המורה: “השמחה היא יסוד חשוב מאוד בעבודת ה’. אבל, לפעמים, קצת קשה להיות בשמחה. מתי, למשל? למשל, כשקורים אירועים מעציבים, וכשיש כל מיני מצבים מעוררי דאגה…”
כל תלמיד/זוג יקבל דף, שעליו מצוירת שמש ועליה כיתוב: “שמחה”. מסביב לשמש מצוירים עננים (נספח 3).
כל תלמיד/זוג יכתוב על העננים מאורעות מעציבים ומצבים מעוררי דאגה, המפריעים לאדם לשמוח (“מעיבים על שמש השמחה”). כדאי לכתוב אירועים אמיתיים מן החיים, ואפילו אירועים ומצבים, שהתלמידים עצמם מתמודדים עמם.
דוגמאות למאורעות מעציבים: תלמיד נכשל במבחן, הטיול התבטל, פיטרו אדם מעבודתו, אין כסף לשלם דמי שכירות על הדירה, הילד חלה, פרצה מלחמה, התרחשה תאונת דרכים, הרכב נגנב, רכוש נשרף, לזוג אין ילדים וכו’ וכו’.
– כמה תלמידים/זוגות יתבקשו להקריא במליאה דוגמאות שכתבו בעננים.

המורה: “אכן, מאורעות שונים עלולים להעיב על רגש השמחה, להדאיג מאוד, ואף לגרום לאדם לשקוע בעצבות. עם  זאת, החסידות דורשת מן האדם להיות שמח בכל מצב, גם במצב, שהכול סביב נראה מדאיג, רע וקודר.
“למה חשוב לשמוח בכל מצב? מה תהיינה התוצאות של השמחה?”
“כיצד אפשר לשמוח למרות הכול? כדי לשמוח בכל מצב, יש לזכור רעיון אחד חשוב מאוד…”
שלב א’:

ה’ משגיח על כל נברא – נזכרים במה שלמדנו. המורה יפעיל את השיר “העלה והתולעת” של אברהם פריד (רק בית או שניים), או, לחילופין, יציג תמונות אחדות מן הסיפור על העלה והתולעת (הסיפור נילמד בתחילת השנה, בתוך הנושא ‘הפרט בחברה – כוחות ויכולות’).
– “זוכרים את הרעיון? מהו? דיברנו על כך בתחילת השנה…”
“השגחה פרטית.”
– “מה פירוש השגחה פרטית?”
“ה’ משגיח על כל ברואיו בכל רגע ורגע, ודואג לכל מחסורם. ה’ דואג אפילו לתולעת קטנה, קל וחומר שהוא דואג לנו, בניו האהובים.
אם נאמין בהשגחה הפרטית, ונזכור שה’ מנהל את חיינו בכל רגע ורגע, וכל המתרחש עמנו מגיע ישירות ממנו, נוכל להתפטר בקלות מן הדאגות, ואפילו לחייך. נוכל להרגיש בטוחים ומאושרים, כמו תינוק, הנמצא בזרועותיו החסונות של אביו האוהב.”
שלב ב’:
אין רע יורד מלמעלה – חידה
המורה: “רעיון ההשגחה הפרטית מתקשר עם כלל חשוב מאוד, שלימדו אותנו חז”ל”.
המורה יכתב על הלוח חידה – ארבע מילים, בלי סדר. הוא יאמר, שכדי להגיע לתשובה יש לכתוב במקום כל מילה את המילה ההפוכה (למשל אור-חושך, חי-מת, עצוב-שמח), ולנסות לבנות מן המילים ההפוכות משפט. מה קיבלנו?
המילים הן: יש מלמטה טוב עולה.

לאחר שכותבים את ההפכים, מנסים לחבר אותם יחד למשפט. מקבלים את המשפט: אין רע יורד מלמעלה.
שלב ג’:
“מה פירוש ‘אין רע יורד מלמעלה’?” – דיון
“כאמור, כל מאורע המתרחש בעולם הוא בהשגחה פרטית – הוא מאת ה’. “
“האם ה’ רוצה לצער את נבראיו, או להיטיב להם? מדוע?”
“ה’ הוא טוב. תכלית הטוב. וטבע הטוב – להיטיב, לעשות טוב לאחרים. וכיוון שה’ הוא טוב, ולא סתם טוב, אלא מקור הטוב, וכיוון שה’ רוצה להיטיב לנבראיו, ובמיוחד ליהודים, בניו האהובים – לא ייתכן שהמאורע, שבא עלינו מאת ה’, יהיה רע. אולי הוא רק נראה כמו רע, אבל באמת – הוא טוב…”
אפשר, תוך כדי ההסבר, לשרטט על הלוח תרשים זרימה (נספח 4).

המורה: “לפעמים רואים מיד את יד ה’ הדואגת והאוהבת. הכול זורם על מי מנוחות, וגם אם משהו נראה לרגע כרע, הוא מתהפך מיד לטובה. אבל, לפעמים יד ה’ מסתתרת. הכול נראה רע וקודר, ונדמה כי אין שום מוצא, אין שום סיכוי שמשהו ישתנה ויסתדר. גם במצבים כאלו אפשר וכדאי להיות בשמחה.”
המורה יספר סיפור על יהודי, שבטח בה’ והיה שמח, גם כשהכול סביב נראה קודר וחסר תקווה (נספח 5).
– כדאי לעצור את הסיפור בשלב שבו יוצא החוכר מן הבית, בדרכו אל הפריץ, ולחלק לתלמידים דף משימות (נספח 6).
לאחר שתלמידים אחדים יציגו את יצירותיהם, המורה יסכם, כי החוכר בחר לבטוח בה’ ולהיות שמח, גם כשהכול סביב נראה חסר תקווה.
מסקנה:
“עצם השמחה והביטחון יכולים לחולל את השינוי. כשמאמינים, שהכול מאת ה’ ולכן הכול טוב, ובוטחים שהטוב יתגלה, הדאגות מסתלקות, והשמחה ממלאת את הלב. וכשה’ רואה, שהאדם שמח, גם כשקשה, הוא נותן לאדם סיבות לשמוח, והטוב מתגלה לעין כול, בלי מסכות!”

התלמידים ישלימו בסבב את המשפט הבא:
חשוב לי לשמוח בכל מצב כ…