19 שמחה: שמחה של נתינה – כיתה א' בנות

– המורה ישאל את התלמידים:

מי התנסה פעם בנתינה לזולת? (להלן מספר דוגמאות)
• מי מכם נתן פעם צדקה לעני?
• מי הרגיע תינוק בוכה?
• מי הכין הפתעה לאבא ואמא?
• מי נתן משלוח מנות בפורים?
לאחר מכן המורה ישאל את התלמידים שהתנסו בכך: איך הרגשתם לאחר שנתתם? כפי הנראה יעלו רגשות חיוביים ותחושת שמחה.

המורה יכריז על המוטו של השיעור: מי שמשמח – שמח. כאשר אנו משמחים את הזולת אנו שמחים בעצמנו.

– המורה יציג בפני התלמידים תמונת אדם שנותן צדקה (נספח 1) וישאל:
מי לדעתכם שמח יותר – הנותן או העני? מדוע הוא שמח? במקום מי הייתם רוצים להיות?
דוגמא מחיי התלמידים: לחבר חסר מכשיר כתיבה, ואני משאיל לו. מי שמח יותר?
התלמידים יגיעו למסקנה ש"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני עושה העני עם בעל הבית".

הנתינה משמחת כי היא אומרת שאנחנו יכולים לתת ממה שיש לנו (חפצים או דברים מוחשיים או כוח, זמן וכישורים המאפשרים
להעניק לזולת).
– המורה יצייר על הלוח סולם עם שני שלבים, ויבקש מהתלמידים לסייע לו בהשלמת סולם השמחה (אפשר להתייחס
לשני סוגי השמחה שלמדנו ביחידה הקודמת – דברים גשמיים ודברים רוחניים ולקשרם לנושא השיעור הנוכחי – שמחה שבנתינה הנכללת בתחום הרוחני של מעשים טובים)
– שאלה לתלמידים: מהם הדברים שמשמחים אותנו בדרגה מועטה? מה משמח אותנו יותר?

– דיון:
המורה יכתוב את המילה: "קבלה"

ויבקש מהתלמידים לתת דוגמאות של דברים שאנו שמחים לקבל (ממתקים, משחקים וכדומה)

כאשר אנו מקבלים דברים גשמיים ונהנים מהם ההנאה מוגבלת כיון שכל דבר גשמי מסתיים בסופו של דבר (מתקלקל, נגמר, או שכבר נהיה משעמם).
אפשר לקבל משהו שיישאר לנצח משום שאיננו גשמי. לדוגמה מילה טובה או הדרכה נכונה יכולות ללוות את האדם לאורך ימים. אולם אין בכך כדי לסתור את העובדה שהנתינה עוצמתית יותר מהקבלה.

המורה יכתוב את המילה 'נתינה'

ויבקש מהתלמידים לתת דוגמאות של דברים שאנחנו שמחים לתת (עזרה,
חיוך, לכבד בממתק, לשתף במשחק). כאשר אנו נותנים – ההרגשה הטובה אינה מסתיימת. גם אם נתתי לחבר ממתק והוא נגמר האכפתיות שהפגנתי כלפיו והידידות בין של שנינו ממשיכות.

בתמונה ראינו אדם שנותן כסף לעני, אך לא תמיד יש לנו כסף לתת. אנחנו הילדים איננו יכולים לקנות ומותר לנו לתת חפצים משלנו רק ברשות ההורים. אז כיצד בכל זאת נוכל לתת ולשמוח?
– שאלה לדיון: נתינה אינה רק של כסף או משהו חומרי. מה עוד אנו יכולים לתת?
– המורה יתלה על הלוח איור של גוף האדם (נספח 2) ויכוון את התלמידים לתשובות בהתאם לחושים:
• אוזניים: להקשיב
• עיניים: מאור פנים
• פה: חיוך, עידוד, ברכה , מחמאה
• ידיים: אנו יכולים לעזור עם הכוח שלנו – לסחוב, לסדר, לצייר ציור לחבר חולה או לאבא ואמא, לשחק עם האחים הקטנים והחברים, לתת לאחרים ליהנות ממה שיש לנו, לשתף חברים במשחקים שלנו וכד'.
• רגליים: לרוץ לעזרה, להביא דברים שאבא ואמא מבקשים.

– התלמידים ישלימו דף עבודה בנושא הנתינה באיברי הגוף (נספח 3.)

– המורה יחלק את התלמידים ל-4 קבוצות. כל קבוצה תצטרך לכתוב או לצייר כמה שיותר דברים שאנו יכולים לתת בהתאם למעגל שקיבלה.
– קבוצה 1: נתינה במשפחה
– קבוצה 2: נתינה בכיתה
– קבוצה 3: נתינה בשכונה
– קבוצה 4: נתינה בקהילה
— אם יש תלמידים רבים אפשר לחזור פעמיים על מעגל או לפצל את המעגלים לתת קבוצות: נתינה להורים, נתינה לאחים ולאחיות, נתינה במשפחה המורחבת וכו' —
המורה יעבור בין הקבוצות ויכוון את התלמידים. אפשר להיעזר באיור גוף האדם כדי לחשוב על סוגים שונים של נתינה. כל קבוצה תשלח נציג להציג את הרשימה או את הציור שציירה.

התלמידים יתנסו בנתינה מתוך מבחר אפשרויות:
• הכנת ציור לחבר חולה
• כתיבת מכתב תודה לאבא ואמא (אפשר להיעזר בנספח 4)
• הכנת קישוט קיר לכיתה מקבילה או למסדרון לרווחת התלמידים

– לסיום כל תלמיד יקשט את הפתגם השבועי (נספח 5) במחברת 'נרות להאיר' ויעטר אותו.

הפתגם השבועי:
הנתינה – משמחת כשהיא מכל הלב,
אתן בשמחה לכל מי שאני אוהב!