שאל את הרב
הלכה שבועית
אלופים בנטילת ידיים
אודות שביל"ם
הלכה זוהי הליכה, איך נלך בדרך ההלכה ומה ניקח לדרך ומהדרך?
בגישה זו כל נושא הלכתי הוא "אתר" , וכדי להגיע ולטייל בו ש להצטייד בכלים שונים. בסופה של הדרך- ניקח גם צידה.
'שבילי"ם' הם ראשי תיבות של מרכיבי הגישה ללימוד מעמיק וחוייתי של ההלכה;
מומלץ לכל מורה להלכה לשלב בכל שיעור כמה מהמרכיבים של 'שבילי"ם' .
שאלה/דילמה הלכתית
בירור הלכה
יצירה/תיות
למעשה -עיקרון או ערך
מבנה /מושגים/מקור / מבחנים והערכה
ההישגים בהלכה
נקודת המוצא של גישת 'שבילי"ם' הוא לימוד חווייתי בהתאם למצפן מקצועי – ששת ההישגים המצופים בהלכה בחמ"ד:
הישג 1: יסודות תורה שבעל פה – מקורות ההלכה –מקור בגישת שבילי"ם
הישג 2: מושגים – מושגי תוכן ובסיס – מבנה בגישת שבילי"ם
הישג 3: לשון חכמים – בירור ההלכה בגישת שבילי"ם
הישג 4: מבנה –בירור ההלכה בגישת שבילי"ם
הישג 5: הבנה ויישום– שאלה דילמה הלכתית, בירור ההלכה , ולמעשה – עיקרון הלכתי בגישת שבילי"ם
הישג 6: ערכים – למעשה– ערך הנלמד מההלכה בגישת שבילי"ם
להעמקה בהבנת משמעות ההישגים בהלכה, ומה מצופה בכל שכבת גיל- ראו מסמך הישגים.
מה ב'שביל"ם'?שאלה– דילמה הלכתית – הישג 5 – הבנה ויישום
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
שאילת שאלות היא מיומנות נדרשת בכל למידה מיטבית ובפרט בשיעורי הלכה.
ביהדות מקובל שלדעת ללמוד = לדעת לשאול.
השאלה / דילמה היא כלי שמנגיש את ההלכה כרלוונטית לכל מצב בחיים.
מטרות:
- לחבר סגנונות שונים של שאלות בהלכה
- לנתח דילמה הלכתית בהתאם לעיקרון ההלכתי
- לחבר אירוע הלכתי
- לכתוב 'שאלת רב' שתכיל מושגים הלכתיים
דילמה הלכתית
ההלכה היא הנחיות לפעולה בכל מצב לפי עקרונות הלכתיים. במצבים שונים עולים לנו שאלות כיצד יש לנהוג.
בפעילות של דילמה הלכתית. התלמידים יענו על מקרה הלכתי שהמורה יציג, ויוכיחו את תשובתם לפי הסעיף בהלכה.
בשלב מתקדם יותר נעודד אותם לחבר מקרה הלכתי על בסיס סעיף ההלכה ולהציג לכיתה.
למיטיבי לכת: ניסוח "שאלת רב" ראו דוגמה לשאלת רב מושכלת – ראו דוגמה בהמשך.
כלים לשאילת שאלות
-
עקרונות לניסוח 'שאלת רב'
לפירוט העקרונות ראו בקלפים לחדרי מורים, ערכת קלפים 5 , קלף 12 ואילך- 'טיפים לניתוח מקרים'.
– נפענח מהם הנתונים במקרה שלפנינו תוך שימוש במושגים המתאימים: מושגי תוכן או מושגי בסיס (ראו הישג 2- מושגים)
למשל: מוקצה מחמת חיסרון כיס/ הוצאה מרשות הרבים לרשות היחיד/ בדיעבד/ לכתחילה
קישור למילון מושגי הבסיס המגדיר את המושגים לפי הקטגוריות.
קישור למסמך המושגים המגדיר את מושגי התוכן לפי נושאים
-נקשר לאיזה 'גדר' הלכה קשור המקרה: מי? איך? מתי? היכן?
– נאתר בכותרות המשנה בספר הלכות והליכות מהי הכותרת המתאימה למקרה?
-נתאר את הרקע לסיפור: היכן המקרה אירע, מתי? המשתתפים
תכל'ס מה עושים בכיתה?
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- "מרכז מבקרים"- דוגמאות של סרטונים וכרטיסי צפייה להעמקה בהלכה בעקבות אירוע הלכתי- ראו הדגמות ביחידות בגישת "שבילים" – מרכז מבקרים ביחידות בגישת "שבילים": שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
- שאלות בכרטיס כניסה:
בפתיחת השיעור ניתן לכל תלמיד כרטיס עם משימה קלילה להתארגנות לשיעור.
נבקש מהתלמידים לכתוב שאלות שעולות להם בנושא ההלכתי.
תבנית ריקה, הסבר והדגמה לכרטיס כניסה ריק תוכלו למצוא ב"ארגז כלים"
2. שאילת שאלות לפי מילות שאלה– מישחוק
3. אירוע בקומיקס
פעילויות ביחידות של גישת שביל"ם הנותנות כלים לניתוח אירוע הלכתי באמצעות משפטים תבניתיים קבועים לניתוח אירוע קומיקס.
ראו משימת 'תצפית' ביחידת חורש וזורע; ראו משימת 'תצפית' ביחידת דש
להסבר על הכלי ראו ב"ארגז כלים" .
4. שגרות חשיבה
שגרות החשיבה מהוות סט קצר של שאלות או הנחיות לפעולה. כל שגרה מכוונת לסוג אחר של חשיבה.
קישור לרעיונות של שגרות חשיבה קבועות
הדגמה של שגרת חשיבה 'זום אין אאוט' בהלכה.
העשרה למיטיבי לכת
-
- ביצועי הבנה – מצגת ביצועי הבנה בהלכה
- עקרונות לשאילת שאלות: קישור למצגת
-
- כרטיסי ניווט לפיתוח מיומנות שאילת שאלות:
מה ב'שביל"ם'?בירור ההלכה – הישג 5 – הבנה ויישום
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
מרכיב זה מורכב מהידע הבסיסי של ההלכה, ומההבנה עמוקה שלה.
ידע זה מורכב מגדרי ההלכה המתחלקים בעיקר לכמה שאלות עיקריות: מי? מתי? איך
מעבר להבנה הבסיסית, חשוב לפתח גם את המיומנות של "שאלת רב". כלומר, כחלק מהישג זה, כדי להבין את ההלכה עד תומה, להבחין במורכבות שלה, במחלוקות ובנסיבות השונות שלה, וליישם את ההלכה גם בחיים המעשיים של כל תלמיד ותלמיד, יש לעודד את הלומדים להשתמש בידע שנרכש בשיעור ההלכה, ולהפנות שאלות גם לפוסק ההלכתי שנמצא בבית הספר, בשכונה ובקהילה. ראו פירוט עקרונות לשאלת רב ב' שאלה/ דילמה הלכתית – לעשות קישור
מטרות:
- להסביר את המקרים והדינים בהלכה
- לזהות מחלוקות בין פוסקים שונים ו/או עדות שונות, ולקשר בין הפסיקה במשפחתו ובין הדעות השונות המוצגות בהלכה
- התלמיד יזהה במקרה ההלכתי את העיקרון/ נסיבות ו/או את המדרג ההלכתי המשפיעים על פסיקת ההלכה.
- התלמיד יברר טעמים להלכה בתוך הפסיקה שנמצאת לפניו, וידע לקשר טעם מסוים גם כבסיס להלכות אחרות הנמצאות באותו הפרק.
- ליישם את ההלכה הנלמדת בכיתה, גם למקרים אקטואליים שונים הקורים בחייו המעשיים.
- להפנות לרב שאלות הלכתיות מתוך החומר הנלמד. לנסח באופן מתאים שאלות ל"שאלת רב"
תכל'ס מה עושים בכיתה?
-
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- רוב ההדגמות לפעילויות ומשחוק בבירור ההלכה נמצאות ביחידות בגישת שבילים ב"תצפית" ועיון בעומק ההלכה תראו ב" מרכז מבקרים"- ליחידות שביל"ם – שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
- להלן כמה דוגמות:
- מצגת מפעילה – דוגמה למצגת מפעילה בהלכות שבת
-
- קירות מדברים – ניתן לתלות הלכות שנות על הקירות, התלמידים מקשרים אותם לגדרי ההלכה השונים (אילו הלכות קשורות למי/ מתי/ איך או לכמה גדרי הלכה. ניתן לתת לכל גדר הלכה מדבקות והם ידביקו על ההלכות המתאמות.
- למידה שיתופית- כל קבוצה עובדת על נושא אחר ומשתפת בו את הכיתה
- פעילויות להכרות ההלכה, 'מפת אתר'- דרך ללמידה יצירתית- פענוח ההלכה המסתתרת בתמונה. דוגמה והסבר למפת אתר ראו ב"ארגז כלים" .
-
- סרגל דין להבנת המדרג של רמת ביצוע ההלכה (לכתחילה בדיעבד וכד') – ראו הסבר ו"סרגל דין" מעוצב ב"ארגז כלים" . ראו דוגמה לשימוש בסרגל דין -ראו ב"מרכז מבקרים" למלאכת דש
מה ב'שביל"ם'?
מרכיב זה הוא דרך לימוד ויכול להיות קשור לכל אחד מההישגים.
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
היצירה או היצירתיות בשיעורי הלכה הם דרך חדשנית ללמד את התכנים/ הערכים/ המושגים ושאר המרכיבים של שיעור הלכה.
היצירתיות היא התכווננות תוך שימוש באונה השמאלית של המוח לסגנונות למידה שונים.
ניתן להשתמש בה כחלק ממהלך השיעור או כסיכום לשיעור או לנושא כולו. היצירתיות כוללת: יצירה אומנותית כמו ייצוג הלכה בפלסטלינה, מישחוק בלמידה וכד'. ראו רעיונות בהמשך.
מטרות:
- לחבר את ההלכה לסגנונות לומדים שונים.
- ליצור יצירה המבטאת את ההלכה או הערך העולה ממנה
- למשחק את לימוד ההלכה
תכל'ס מה עושים בכיתה?
- ערכת ' מטיילים בשבילי ההלכה' מובילה לשיעור יצירתי, הערכה כוללת קיר פעיל, אייקונים לשיעור/ שיר פתיח לשיעור הלכה ועוד.
-
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
-
פעילויות להכרות ההלכה, 'מפת אתר'- דרך ללמידה יצירתית- פענוח ההלכה המסתתרת בתמונה. דוגמה והסבר למפת אתר ראו ב"ארגז כלים".
- ניצור משחקי למידה בהלכה, הן שהתלמידים מחברים תוך כדי השיעור או כסיכום למידה.
- העשרה למיטיבי לכת
לרעיונות והדגמות של פעילויות יצירתיות ראו ביחידות הלכה בגישת שביל"ם: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
מה ב'שביל"ם'?למעשה- ערך/ עיקרון – הישג 5 – הבנה ויישום, הישג 6 – ערכים
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
- ערך – בבסיס ההלכה יש ערך, המעורר השראה לעבודת ה'. ככל שהערך יותר מרכזי כך הלכות רבות יותר קשורות אליו.
לדוגמה– מוקצה בשבת: בשבת אנחנו משביתים/ מתנתקים מחיי המעשה ומתחברים לקדושה, לעבודת ה' לכן, לא נתעסק בחפצים שיכולים להסיח את דעתנו לשבת ולקשור אותנו לימות החול.
2. עיקרון הלכתי הוא הבסיס שמניע את הפסק ההלכתי. העיקרון נקשר לטעמי ההלכה ולערך המרכזי.
לדוגמה- מוקצה בשבת: החכמים אסרו לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שאדם עושה בחול- כדי לחוש את קדושת השבת ולהרחיק את עצמנו מימות החול.
העיקרון: ככל שהחפץ מסיח אותנו משבת יהיו אסור יותר לטלטל אותו בכל מיני אופנים וכן להיפך.
למשל: מוקצה מחמת חיסרון כיס קשור לענייני חול לחלוטין הקשורים לרכוש.
מטרות
- לזהות את הערך/ העיקרון ההלכתי
- לקשר את ההלכה לעיקרון ההלכתי
- לקשר את העיקרון ההלכתי לחיי היום יום
- להתחבר להלכה דרך הרלוונטיות שלה לימנו
תכל'ס מה עושים בכיתה?
נבצע פעילויות שיקשרו את התלמידים לערך מנקודת מבטם, וההשתקפות שלהם בחייהם, נתבונן ונראה כיצד ההלכה מחדדת ומקנה להם ראייה עמוקה וחדשה ביחס לערך.
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- ב"נקודת זינוק" ביחידות שבילים
- ב"מרכז מבקרים"- ראו פעילויות הקשורות לעיקרון או לערך.
לרעיונות והדגמות – יחידות הלכה בגישת שביל"ם: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
רעיונות נוספים
קישור לסדנה לחדר מורים בנושא ערכים בהלכה
רעיון לקיר מפעיל של ערכים נלמדים- לקחת ללב לשים בכיס
רעיונות למתודות שיעודדו התבוננות בערכים מנקודה אישית:
שאלו אישי – בירור תפיסות
הצגת דילמה/ קונפליקט
התנסות
סיפור / סרטון
מה הייתם עונים ל…
באיזה צבע הייתם צובעים את תחושתכם בקשר ל…
כתבה מעיתון…
רעיונות לפעילויות משוב לנושא הערכי:
יצירה מסכמת, תשובה לדילמה, ציור, שיר, קומיקס
בניית מצגת או תוצר ממוחשב פוסטר, תנו כותרת פיקנטית לשיעור
לרעיונות והדגמות של פעילויות יצירתיות ראו ביחידות הלכה בגישת שביל"ם: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
מה ב'שביל"ם'?מקור – הישג 1 – יסודות תורה שבעל פה
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
ההלכה כתובה בתורה שבעל פה.
התורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה, לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.
התורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.
תורה שבעל פה מכילה שלשה חלקים:
- זו שנמסרה למשה בהר סיני, הכוללת תיאור על אופן קיום המצוות והמידות שהתורה נדרשת בהן.
- הלכות שנתחדשו מאוחר יותר בעזרת המדרש, ובאמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן שנמסרו למשה בסיני.
- תקנות וגזירות – שחכמינו תקנו וגזרו מכוח סמכותם שניתנה להם מהר סיני.
פוסקי ההלכה במהלך הדורות (גאונים, ראשונים ואחרונים) ישמו את הדיונים התלמודיים, וערכו אותם בספרי ההלכה השונים, והורו לנו דרך חיים הלכה למעשה מתוך השתלשלות התושב"ע.
בספרי ההלכה ניתן לזהות פסוקים שהם המקור להלכה.
מטרות:
- להבין את המושג "תורה שבעל פה" אל מול המושג "תורה שבכתב".
- להבחין מהם הפרטים המובאים במקור ואילו פרטים משלימים חז"ל בהלכה.
- להכיר מקורות מידע הלכתיים שונים לאורך הדורות – "ארון הספרים היהודי"
- להבחין בהלכה מהו הפסוק באמצעות מילים או סימני פיסוק.
- להתחקות אחר התהליך "מן הפסוק אל הפסק"- כלומר התהוות והתגבשות הלכה מסוימת החל משלב המקורות בתורה דרך השתלשלות התורה שבעל פה עד לפסק ההלכה בימינו אנו.
תכל'ס מה עושים בכיתה?
- נזהה את הפסוק המובא בהלכה באמצעות מילים מזהות כמו: "שנאמר", "כתוב" או באמצעות סימני פיסוק: נקודתיים, מירכאות לפני ואחרי., סוגריים שבהם כתוב המקור
- נפתח את הנושא בכתיבת הפסוק, נבדוק מהו המידע העולה ממנו, ומה עדיין אין אנו יודעים, איך נדע כיצד לקיים את המצווה, מהו רצון ה'? – ההלכה.
לדוגמה: כתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים". דני רוצה לדעת כיצד לקיים את מצוות הסוכה. איזה מידע יכול דני להבין מהפסוק? חבר שאלות נוספות שיש לדני. היכן ימצא את המידע?
- בכיתות גבוהות יתחקו התלמידים השתלשלות הלכה מהפסוק אל הפסק.
לדוגמה: שאל את רב בית הספר/רב בית הכנסת/רב השכונה שאלה הלכתית. תאר כיצד נעזר הרב בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. ציין את מקומה של ספר ההלכה בתהליך התהוות הפסיקה ההלכתית.
- נכיר לתלמידים את השתלשלות המסורה כפי ששרטט הרבי בסידור.
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- פעילות לזיהוי פסוק בהלכה ראו ב"מרכז מבקרים" בהלכות השכמת הבוקר"
- לרעיונות והדגמות של פעילויות ראו ביחידות הלכה בגישת שביל"ם: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
מה ב'שביל"ם'?מושגים – הישג 2 מושגים
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
1 מהו מושג?
מושג הוא מילה או ביטוי שיש לו משמעות הלכתית מעבר למשמעותו המילולית.
למשל: "ראש השנה" במשמעות המילולית הוא תחילת השנה אך יש למושג זה משמעות הלכתית: ביום זה דנים את האדם, ובו תוקעים בשופר, ועוד.
כאשר מבחינים בין מושג למילה קשה. המושג הוא הקשר הלכתי רחב ואילו למילה יש הסבר ממוקד ללא השלכות הלכתיות.
למשל אם נתייחס ל"ראש השנה" כמילה ולא כמושג: תחילת השנה. ואילו כמושג ההסבר האפשרי שלו יהיה רחב יותר תוך השלכות הלכתיות, לדוגמה: תחילת השנה, יום שבו העולם נידון. המצווה המרכזית של יום זה היא תקיעת השופר וכד'.
2. סוגי המושגים
המושגים בתוכנית הלימודים בהלכה נחלקים לשני סוגים:
מושגי בסיס: מושגים שמצביעים על עקרונות כלליים בתחומי הלכה רבים, למשל העיקרון 'הידור מצווה' או הכלל 'נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן'.
למושגי הבסיס יש קטגוריות שונות.
קישור למילון מושגי הבסיס המגדיר את המושגים לפי הקטגוריות.
מושגי תוכן: מושגים המתייחסים לנושא מסוים בהלכה, כגון המושג 'סוכה' הקשור לחג הסוכות בלבד; 'מהדרין מן המהדרין' קשור לחנוכה בלבד; 'ארבע כוסות' קשור לליל הסדר בלבד .
קישור למסמך המושגים המגדיר את מושגי התוכן לפי נושאים
קישור למציאת מושגים לפי סדר הא-ב בעולם תוכן הלכה"
מטרות:
- להגדיר מושג/ לקשר בין ההגדרה למושג התאים
- לקשר בין מושג בסיס לקטגוריה/ למיין מושגים לפי קטגוריות
- להבחין בין מושג תוכן למושג בסיס
- להבחין אילו מושגים יכולה לכלול כל הלכה
- קשר בין המושג ההלכתי להלכה המתאימה.
- לנסח אירוע הלכתי/ שאלת רב תוך שילוב המושגים המתאימים
תכל'ס מה עושים בכיתה?
ללימוד על המושג ורעיונות מעשיים לעבודה בכיתה- ראו קלפים לחדר מורים- מושגים
נכין כרטיסי מושגים מצטברים, נבחר לשחק איתם משחקים שונים: משחק זיכרון/ גלו את המושג "אישיות"
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- פעילות ללימוד המושג "פסיק רישא", ראו ב"מרכז מבקרים" למלאכת קוצר
- לרעיונות והדגמות של פעילויות ראו ביחידות הלכה בגישת שביל"ם: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
מה ב'שביל"ם'?מבנה ההלכה – הישג 4 מבנה
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
להלכות יש תבניות אופייניות. חשוב להרגיל את הלומדים להכיר תבניות אלו. הכרות עם המבנה ומילות המבנה תסייע ללומד להבין את ההלכה, וכך נרגיל את התלמידים להיות לומדים עצמאים.
מטרות:
- לנתח הלכה לפי רכיבי מבנה- מקרה, דין, טעם
- להכיר מילים אופייניות לכל אחד ממרכיבי המבנה
- להבחין בין מקרה ראשי לתת מקרה
- להכין תרשים או לנתח תרשים נתון של מבנה ולהעמיק באמצעותו את ההבנה של ההלכה.
מרכיבי המבנה -מד"ט
ישנם שלשה מרכיבים מרכזיים במבנה ההלכה, וניתן לכנות אותם: מד"ט:
מקרה – דין – טעם
פוסקי ההלכה השתמשו במטבעות לשון אופייניים לציון מילות מד"ט.
א. מקרה הלכתי
המקרה הוא השאלה ההלכתית/ המצב/ הבעיה/ התנאי (אם…)/ האדם המבצע
מילים שכיחות לציון מקרים: מילות זמן , אם / מי ש..
ב. הדין
הדין הוא התשובה לשאלה ההלכתית/ המעשה שיש לעשות
מילים שכיחות להצגת דין: יש/ אין/ נוהגים / מותר/ אסור/ לא/
ג. הטעם
הטעם הוא הסיבה או המקור להלכה.
יש לציין שבספרי הלכות פסוקות לא תמיד יופיע הטעם, אך הוא תמיד קיים.
מילים שכיחות לציון טעם: מפני ש.., כדי/ בכדי, ש…(במובן של המילית "כי"), / הטעם לכך../ שנאמר
דוגמה למשימה
מילות הקיפו בצבע ירוק את מילות הדין. הקיפו בצב כחול את מילות הטעם.
כעת ציינו במלבן סגול את המקרה בירוק את הדין ובכחול את הטעם.
מקרה דין וטעם:
מצבים ותנאים של מקרים ודינים
מקרה ומקרה משנה
יש סעיפים המציגים כלל הלכתי שיש בו מנעד; סעיפים המציגים מצבים ותנאים שונים בביצוע הלכתי (בדרך כלל מופיע מקרה כללי ולאחריו מצבים שונים בביצוע "אם"- המצבים הם המקרים), בחלוקה למד"ט יהיה בסעיפים אלה מקרה מקרה, ומקרה משנה
דוגמה למקרה ומקרה משנה:
מנעד הלכתי – לכתחילה/ בדיעבד /מהדרין…
לעיתים המקרים מציינים מנעד; בצד האחד מובאים ה"מהדרין" בקיום ההלכה, ומן הצד השני מתואר האופן של קיום ההלכה "בדיעבד"(ברירת מחדל), או "בשעת הדחק". כמו כן מתואר הדין באופן שבו לא יצא ידי חובת ההלכה, או באופן חריג ויוצא מן הכלל ההלכתי.
תכל'ס מה עושים בכיתה?
- נכיר מילים אופייניות, נבין שאם יש מילת דין לפניה יגיע המקרה.
- נשתמש בסמלים לציון מקרה דין וטען וכן בצבעים קבועים- באמצעות מירקור נציין את החלקים בסעיף בצבעים שונים.
- נציג חלקי הלכה והתלמידים יתאימו ביניהם לבין הרכיב המתאים- מקרה/דין/טעם
- פעילות טרום לימוד – נתלה הלכות והתלמידים ימרקרו אותם לפי הצבעים ועל בסיס זה נדון במשמעות ההלכה
- בהלכה שבה הטעם לא מפורש- נמצא מה הטעם (לפי העיקרון ההלכתי או בדרך אחרת)
- נשתמש במערכת סימנים של תנועות ידיים לציין כל אחד מחלקי המד"ט- ובשעת קריאה התלמידים יסמנו את הסימן המתאים.
- נכין תרשימים באמצעות פתקיות ממו דביקים וכו',
- נמלא תרשימים מלאים או מלאים באופן חלקי
- נציג אירועים הלכתיים באמצעות המד"ט
- קוביית מד"ט
- התלמידים יצרו בעצמם תרשימים/ טבלאות – יהיה מקום לדיון בכיתה כאשר יהיה שינוי בין ההצעות.
-
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
-
- פעילות לזיהוי רכיבי מבנה ראו בכרטיסי צפייה ב"מרכז מבקרים" ברוב היחידות של שבילים: שביל"ם תפילה, שביל"ם שבת
- סרגל דין להבנת המדרג של רמת ביצוע ההלכה (לכתחילה בדיעבד וכד') – ראו הסבר ו"סרגל דין" מעוצב ב"ארגז כלים", ראו דוגמה לשימוש בסרגל דין -ראו ב"מרכז מבקרים" למלאכת דש
-
מה ב'שביל"ם'?
מרכיב זה הוא הערכה לאחר הלימוד ויכול להיות קשור לכל אחד מההישגים.
לפירוט המלא של ההישגים בהלכה – לחצו כאן
מטרתה הכללית של הערכה היא לתת מדד למורה כיצד התלמיד קלט והפנים את הלימוד. הערכה היא גם כיוון להכוונה למורה במה הוא רוצה להתמקד ומה הוא צריך להקנות. כמו כן, גם התלמיד יכול באמצעות ההערכה לבחון את עצמו. הערכה יכולה להיות הערכה מסכמת הניתנת בתום תקופת בלימוד , והערכה מעצבת הניתנת בתהליך הלימוד.
מטרות
- לאבחן נקודות החולשה והחוזק של התלמידים – בחינת ההישגים והידע הקודם של התלמידים לפני העברת יחידת ההוראה, כדי להתאים את ההוראה למצב הקיים.
- מעקב אחר התקדמות התלמידים – הערכה עוזרת למורה לקבוע האם תלמידיו מתקדמים באופן משביע רצון או שהמצב אינו כך.
- מתן ציונים לתלמידים – הערכת המורה נחוצה כדי לאמוד את התקדמותו ומצבו הלימודי של כל תלמיד. הדרך הטובה ביותר לתת ציון לכל תלמיד היא לאסוף מידע על הישגיו.
- בחינת אפקטיביות ההוראה – ביצועי התלמידים יכולים לעזור למורה להעריך את אפקטיביות ההוראה שלו עצמו.
- שימוש בכלי הערכה כמבהירי מטרות ההוראה – מחשבה מוקדמת בעת תכנון תוכנית הלימודים – איזה סוגי שאלות ומטלות אני מצפה שהתלמיד יצליח לבצע בסיום ההוראה – תחדד את מטרות ודרכי ההוראה המועדפות.
כלי הערכה עיקריים
מבחן
מבחן, בחינה או מבדק הוא כלי מדידה או תהליך שיטתי שנועד לבחון תכונה (כמו: טיב הידע או הביצוע, כישורים, אופי) של אדם בתחום מסוים, לרוב באמצעות שאלון עליו הוא נדרש לענות בזמן מוגבל. טיב הביצוע על פי קריטריונים קבועים מראש.
תוצאות המבחן, גם אם מצביעות על היכולות, אינן נותנות תשובות, שהן נכונות בהכרח בכל המקרים, לגבי היכולות האמיתיות.
הערכה חלופית
הערכה חלופית מהווה חלופה להערכה המסורתית והמקובלת, הלא היא המבחן.
ההערכה המסורתית באמצעות מבחן אינה מודדת את יכולת היישום של התלמיד אלא לרוב את יכולת זכירת החומר ויציקתו לתשובה מובנית. הערכה חלופית בודקת מה מידת יכולתם של תלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו – בתנאים הקובעים של "העולם האמיתי" שמחוץ לבית הספר.
הערכה חלופית מודדת יכולות אקדמיות וקוגניטיביות – אך לא רק אותן. באמצעות הערכה חלופית ניתן להעריך גם היבטים רגשיים, חברתיים ובין-אישיים בפרופיל של כל תלמיד.
ההערכה החלופית מעריכה את תוצרי הלמידה – ואת תהליכי הלמידה. באמצעי הערכה חלופיים ניתן להעריך התקדמות, יכולת רפלקטיבית וביקורתית, חשיבה מטה-קוגניטיבית ועוד.
- בהערכה חלופית התלמיד שותף ופעיל בתהליך ההערכה. התלמיד מכיר את הקריטריונים להערכה ומקיים דיאלוג עם המורה לגבי ההיבטים השונים שבהערכה.
אפשרויות רבות להערכה חלופית:
- כתיבת עבודת חקר
- מטלות ביצוע
- תלקיט עבודות – פורטפוליו
- הכנת משחק
- הפקת הצגה
- כרזה
- בניית דגם אפשרויות ההערכה החלופית מגוונות. ניתן להתאים משימות הערכה לפי האינטליגנציות המרובות.
-
פעילויות ביחידות של גישת 'שבילי"ם'
- דוגמאות לפעילויות הערכה:
- שאלון פותח שנה בהלכות תפילה
- אלופים בנטילת ידיים- פעילות הערכה בנושא יישום נטילת ידיים שחרית
- מבדק בנושא השכמת הבוקר וברכות השחר
- הערכה חלופית – משחקים בהלכה – הלכות שבת