מִדַּת זְמַן: מֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁלּוֹקֵחַ לֶאֱכֹל 'פְּרָס'. כְּלוֹמַר – כַּמּוּת שָׁוָה לַחֲצִי כִּכַּר לֶחֶם שֶׁהָיָה בִּזְמַן חֲזַ"ל (כְּאַרְבַּע דַּקּוֹת).

בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים מַחְשִׁיבִים זֹאת כְּתֵשַׁע דַּקּוֹת. (לְדֻגְמָה: מִי שֶׁאָסוּר לוֹ לָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּשִׁעוּר שֶׁל פָּחוֹת מִכַּכּוֹתֶבֶת (מֻתָּר לֶאֱכֹל בְּעֵרֶךְ כִּשְׁלֹשִׁים סָמָ"ק) וְלַעֲשׂוֹת הַפְסָקָה שֶׁל תֵּשַׁע דַּקּוֹת בֵּין אֲכִילָה לַאֲכִילָה). רְאוּ: 'כַּכּוֹתֶבֶת'.