הברכות שאנו מברכים תוקנו על ידי חכמים. כאשר יש ספק בברכה – יש "לְהָקֵל", כי הכלל ההלכתי אומר "סָפֵק דְּרַבָּנַן לְקֻלָּא"  (כאשר יש ספק במצוות דרבנן– מְקִלִּים ולא מַחְמִירִים).

הבעיה ההלכתית כאשר אומרים ברכה מיותרת – עוברים על איסור של הזכרת שם ה' לבטלה. זהו איסור.  ראו ערך "ברכה לבטלה"

המקרים שבהם מְקִלִּים בברכות:

– אדם שאינו יודע או אינו זוכר אם בירך ברכה ראשונה – לא יברך שוב.

–  כשיש ספק הלכתי אמיתי (לא מחוסר ידע…) כיצד צריך לברך, אסור "לְהַחֲמִיר" ולברך את שתי הברכות שלגביהן יש את הספק, אלא חייבים "לְהָקֵל" ולברך רק ברכה אחת  – ברכה כוללת יותר וכד'.

– כשעשו טעות מסוימת בברכה ראשונה, בדרך כלל, אסור "לְהַחֲמִיר" ולברך שוב מחדש, אלא חייבים "לְהָקֵל" ולהסתפק בברכה שכבר ברכו. (ראו דינים טעות בברכות).